הוא מוזכר בתנ"ך כשליח אלוהים, הוכתר על ידי הפילוסופים היוונים בתור המלך האידיאלי והיה לאובססיה של השאה האחרון. מדוע כורש הגדול ממשיך לעצב ולהשפיע על עולמנו, למרות שהוא הלך לעולמו כחמש מאות שנה לפני הספירה, ומה הקשר שלו למהפכה האיסלאמית?
הטבע: שפת האהבה של העולם העתיק
שיר השירים הוא ספר מפתיע בתנ"ך בשימוש החושני שלו בחי ובצומח כדי לתאר אהבה וכמיהה בין אוהבים. אלא שז'אנר "שירי הבוסתן" היה ז'אנר מוכר ואהוב בעת העתיקה, ולא רק בקרב בני ישראל. קריאה ב"פפירוס טורינו" שנמצא במצרים העתיקה, מעניק מבט מחודש על שירי האהבה של הטבע
"ומשהו קטן לנשנש ליד כל זה": שיחה על יצירה, צלילים וילדוּת עם יוצרות "הסכתוס"
"הסכתוס" הוא כבר מזמן לא רק פודקסט לילדים אלא תופעה של ממש. סתיו פלטי נגב ותמר הוכשטטר (סתיו ונאדה) לוקחות אותנו למסע אל מאחורי הקלעים של אחד הפודקאסטים האהובים ביותר על ילדים ומבוגרים כאחד
"אני מספר סיפורים": ינץ לוי בשיחה על פצעי ילדוּת, גיבורות והשראה
החברה הישראלית אוהבת לחשוב על עצמה כפתוחה רגשית, אבל האם זה נכון? בשיחה לרגל המופע "הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות" ינץ לוי מדבר איתנו על היכולת להסתכל לפגיעוּת בעיניים, למה חשוב לו שיהיו בספרים שלו גיבורות, ולמה למעשיות עם יש מקום וחשיבות גם ב־2025
מי ומי באורחות: הטוויסט הנשי למנהג האושפזין
כחלק מהמנהג הקבלי הפופולרי, במהלך חג הסוכות מזמינים בכל אחד מהימים דמויות משמעותיות מאבות העם היהודי. אבל מה עם אמהות האומה? בשנים האחרונות מתרחב המנהג להזמין לסוכה לא רק את האושפיזין, אלא גם את האושפיזות. מי הן 7 הנבחרות?
שירת הסטיקר: זעקה ותקווה בתרבות השכול הישראלית
הם מכסים את קירות תחנות הרכבת, את דפנות תחנות האוטובוס ואת עמודי תאורת הרחוב. פנים מחייכות, משפט אופייני ולפעמים קוד QR, שמפנה אל אתר זיכרון. פרויקט חדש של הספרייה הלאומית מבקש ליצור ארכיון שיאסוף וינציח את הסטיקרים של נרצחי הנובה ואילך. למה זה בכלל חשוב להנציח את מדבקות הזיכרון הללו, איך עושים את זה נכון ומה המשמעות של סוג התיעוד הזה עבור המשפחות השכולות?
נפתרה התעלומה: ה"מונה ליזה" האבודה של איורי הפרחים
איורי הקמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף" היו חלק מנוף ילדותם של ישראלים רבים ושינו את מערכת היחסים בין הישראלים לטבע. אולם האיורים המקוריים שצויירו על ידי מרי גריירסון והת'ר ווד נעלמו ונשכחו מלב. עד שנמצאו בהפתעה
מסע אל גן העדן האבוד: למה אנחנו לא יכולים לחיות ללא פרחי הגן?
מאז גורש האדם הראשון מגן עדן כל מה שהוא רצה היה לחזור אליו, אל הטבע שמספיק פראי כדי לרגש אותנו כבני אדם אבל מאולף דיו כדי לא לאיים עלינו, אל המקום שמשובב את נפשנו ומזין את גופנו. הגן הוא מוטיב ששזור כחוט השני לאורך תרבויות אנושיות רבות. למה כולנו משוועים לגן העדן?
מי שאוהב אותי, הוא לא יקטוף אותי: כך ניצלו פרחי הבר של ישראל
לו הייתם צריכים לנחש מה הצליח לאחד את כל תושבי ישראל למען מטרה נעלה כנראה הייתם חושבים על מאבק בעוני או שלום עולמי. אבל האמת היא הרבה יותר מפתיעה – מה שהצליח לגרום לישראלים לנהוג בנדיבות, אחדות ואלטרואיזם הם דווקא דברים עדינים ביותר ובני חלוף, שגורמים לנו אושר תמידי – אנחנו מדברים כמובן על פרחי הבר
ה"דמדומים הישראלי" שמביא אנשי זאב לבאר שבע: ראיון עם הסופרת יובל אטיאס
היא מאמינה שפריפריה זה לא באג אלא פיצ'ר, ושהטענה שהנוער של היום לא קורא היא האשמה גסה. יובל אטיאס, מחברת הטרילוגיה "הרואה" שכנראה כל הנוער סביבכם קורא בשיחה על ספרות, ישראליות ואהבה.
