כחלק מהמנהג הקבלי הפופולרי, במהלך חג הסוכות מזמינים בכל אחד מהימים דמויות משמעותיות מאבות העם היהודי. אבל מה עם אמהות האומה? בשנים האחרונות מתרחב המנהג להזמין לסוכה לא רק את האושפיזין, אלא גם את האושפיזות. מי הן 7 הנבחרות?
אם ובת בסוכה, 1976 סוכת גן ורד הדסה עם יואב ארנברג. ארכיון בית השיטה
השנה תארחו בסוכה משפחה, חברים, וכנראה גם כמה דמויות תנכיות. הם בדרך כלל לא באים עם בקשות להתחשב ברגישות לגלוטן או בצמחונות, לכן הם אורחים נוחים למדי. הם מביאים באמתחתם את הרעיונות הקשורים לימים השונים של חג הסוכות ומאפשרים להעניק לימים משמעות והתבוננות שונה.
אנחנו מדברים כמובן על מנהג הזמנת האושפיזין.
הפסוקים בספר דברים המצווים על הקמת הסוכה מציינים גם את החובה להזמין, לארח ולשתף גם את השכבות החלשות של האוכלוסייה:
לכן מקושר חג סוכות בקרב רבים כחג של הזמנת אורחים, סיורי סוכות, ויצירת אווירת חג של טיולים בין סוכות השכנים והתכבדות במטעמים אצל כל אחד ואחד מהם. מנהג נוסף הוא עליה לרגל לבקר בישיבות או בסוכות של רבנים ובעיקר בסוכה של רב הקרוב אל החוגגים, משום שהזמנת האורחים תורמת לאווירת השלום, ושלום הוא סמל חוזר ומרכזי בפירושים של מנהגים שונים של חג הסוכות.
ואם מזמינים את כל ילדי השכונה, למה לא להזמין גם כמה מאבות האומה?
קישוט לסוכה הכולל פסוקים מתורגמים לגרמנית ויידיש, מאות 18-19. פרוייקט "כתיב" מאוסף הספרייה הלאומית.
הכיסא הריק
גם השנה, סוכות רבות יהיו מעוטרות בתמונותיהם של שבעת האושפיזין: שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב), וכן יוסף, משה, אהרון, ודוד. לרוב הן יעוטרו גם בסמלים שרומזים על דמותם, כמו מטה עבור משה, או חושן עבור דמותו של אהרן. יש מי שנהגו גם להציב כיסא נוסף בסוכה עבור האורח הרוחני, שמתחלף בל אחד מימי החג, ואף לקשט אותו. ויש גם כמובן הזמנות לאורחים. הנה אחד מנוסחי ההזמנה הרבים להזמנת האושפיזין:
מאחר שמדובר במנהג בעל שורשים קבליים, הוא אינו חובה הלכתית מדוקדקת כמו סוכה כשרה או פסולה אלא הזמנה למבט וכוונה אחרים. לדוגמה, ישנו הבדל בסדר האושפיזין בין אשכנזים וספרדים: המנהג האשכנזי מזמין את האושפיזין לפי סדר הדורות, מאברהם עד לדוד. לעומת זאת המנהג הספרדי מסדר את האושפיזין על פי הספירות בקבלה (עוד נחזור לזה).
קישוט לסוכה המציג את האושפיזין, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית
אמהות ובנות
עם עליית המודעות לחשיבות של דמויות מופת ומודלים לחיקוי עבור ילדות ונערות, החלו לצוץ יותר ויותר דימויים ורעיונות על המקבילות הנשיות של האושפיזין – האושפיזות. הרעיונות הללו ביקשו לצרף אל דמויות האושפיזין הגברים גם אושפיזות, שיהיו מודל לחיקוי של נשים מעוררות השראה מתוך המסורת היהודית ויעשירו את הזמן בסוכה. אבל איך בוחרים בין דמויות המופת הנשיות שימלאו את הסוכה?
בגמרא, במסכת מגילה, מוזכר שקמו שבעה נביאות לעם ישראל, ומה מתאים יותר מאשר לשבץ את שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר לשבעת ימי החג של סוכות? ד"ר ענת ישראלי מציעה לייחס לכל אחת מהנביאות תכונה מטיבה ולעסוק בה באותו היום:
"לשרה – כוח סבל ויכולת להגן ולסוכך, למרים – חיות ושפע, לאביגיל – תושיה וחמלה, לחולדה – כוחות נבואה ותוכחה, לאסתר – הקרבה ואומץ"
(מתוך הספר "בזמן", מאת דליה מרקס)
הצעה אחרת לבחירת אושפיזות מופיעה ב"קרבת אלהים – על תיקון עולם ועל תיקון הלב" מאת הרב זלמן שחטר-שלומי ורות גן קגן. שם נערך חיפוש אחרי דמות נשית שתבטא את אותה תכונה או רעיון קבלי שבא לידי ביטוי גם בדמות של האושפיזין:
אברהם הוא האושפיז שמבטא את ספירת החסד, בעודו יושב בחום האוהל ומבקש להשקות במים את האורחים הצמאים, ולכן המקבילה שלו היא מרים הנביאה המקושרת לבאר מרים; יצחק הנעקד על המזבח מבטא את ספירת הגבורה ולכן המקבילה שלו היא לאה, שעל פי המדרש עשתה מעשה ונשאה ברמאות ליעקב כדי לא להתחתן עם עשיו; יעקב אבינו הוא הדמות המקושרת לתפארת שמתפשטת בין הספירות, כמו לב, ולכן המקבילה שלו היא חנה שיוצרת לראשונה את תפילת הלב; נצח והוד מזוהים עם משה רבנו ואחיו ואהרון הכהן, בהתאמה, ולכן המקבילות שלהן הן שרה ורבקה. הדמות הגברית הקשורה לספירת יסוד היא יוסף, שזכה בתארו כצדיק משום שהצליח להתגבר על פיתוי מיני, ולכן דמותה של תמר (שעליה אמר יהודה "צדקה ממני") מבטאת את השימוש הנכון במיניות. ולבסוף דמותו של דוד המלך שמבטא את ספירת המלכות היא רחל אולם לפעמים גם אסתר ורות.
גם את האושפיזות ניתן להזמין את האושפיזות בנוסח דומה לזה של הזמנת האושפיזין:
סדרת האושפיזין שציירה ועיצבה ספיר אביב, צילום: ספיר אביב
למצוא את האושפיזות שלך
המסע בחיפוש אחרי דמויות מופת מסורתיות לסוכה לא הסתיים, אבל דווקא בגלל שאין הסכמה חד משמעית, יש בו חירות גדולה, גם בימינו אנו. ספיר אביב היא מאיירת ואנימטורית מירושלים. היא מגדירה את עצמה כפמיניסטית הלכתית, דתייה ובוגרת מדרשה, שחשה את החוסר בדמויות נשיות בסוכה, ויצאה ליצור את הגירסה שלה.
"בדרך כלל מסביב לחגי תשרי עולה ממש צורך וחוסר בדברים, כמו דגלים לשמחת תורה שיש בהן גם דמויות של ילדות ולא רק ילדים, או לקשט את הסוכה לא רק עם דמויות של גברים אלא גם נשים". מתארת אביב את הצורך שדחף אותה ליצור את שרשרת הדגלונים שלה, שאומנם פונה לנישה מצומצמת יחסית אך נמכרת היום גם בישראל וגם בארצות הברית.
"בגלל שזה לא תחום הלכתי ויש בו יותר חופש, יכולתי ליצור את האושפיזות שבחרתי, מהדמויות שאני אוהבת ורוצה להזמין לסוכה שלי", ואת הדמויות שלה היא יצרה ברמת פירוט ותחקיר מרשימים, עד לרמת העמודים הפרסיים המדוייקים היסטורית ברקע של דמותה של אסתר המלכה.
שבע האושפיזות הנבחרות של אביב הן: שרה כמייצגת את ארבעת האמהות ומקבילה לאברהם. חנה, מקבילה לדמותו של יצחק, שכן המאפיין את שתי הדמויות הללו הן החשיבות הגדולה של התפילה (יצחק מוזכר בתנ"ך בתור המתפלל הראשון שיוצא לשוח בשדה, וחנה היא מי שהניחה את התשתית לתפילה שבעל פה בקרב חז"ל). יעל היא יושבת האוהלים כמו יעקב ושניהם דמויות שמשלבות פגיעות ועוצמה. דבורה היא המקבילה של משה, שכן היא משלבת מנהיגות וגם את שירת דבורה המקבילה לשירת הים. מרים היא גם אחותו של אהרון אבל גם מקבילה לו באושפיזות, ואסתר היא המקבילה של יוסף, פרשנות מסורתית מאוד משום שגם פרשנים מסורתיים וגם חוקרים מודרניים שמו לב לקווי הדמיון של שני הסיפורים. ולבסוף, דמותה של רות המואביה, שהיא סבתו של דוד המלך, משמשת בתור המקבילה התואמת שלו.
התגובות שלהן זכתה אביב על קישוט האושפיזות שיצרה מחממות לב, והיא הוצפה בתמונות של הדגלים התלויים בסוכות ברחבי ישראל וארה"ב. היא מציינת שהיא לא קיבלה מאף אחד השגות על בחירת האושפיזות שלה: "אני מרגישה שהשקעתי הרבה מחשבה בהתאמת האושפיזות לאושפיזין ובתחקיר שלי, אבל נראה לי שלאנשים פשוט היו חסרות נשים בסוכה".
ויש עוד הרכבי אושפיזות מסקרנים שמקשטים פה ושם סוכות בארץ ובעולם. הסטודיו לעיצוב של דוב אברמסון יצר סדרה המכילה 26 כרזות אושפיזות לסוכה המכילה דמויות נשיות מהתנ"ך ועד לימינו אנו, עם דמויות מודרניות כמו רחל המשוררת וחנה סנש.
כיסא ריק בסוכה בחברון, 1969, מתוך ארכיון דן הדני
סוכת שלום
מנהג האושפיזות יושב על צומת דרכים מרתקת מבחינה דתית וסוציולוגית כאחד. מצד אחד הרצון לקיים טקס באמצעות שפה דתית (ואפילו בארמית) ודמויות מתוך המסורת היהודית, ומנגד רצון להכליל בתוכו רעיונות, תכונות ודמויות שנותנות מקום לנשים ולעולמן. הוא מאפשר לנו לצאת לחיפוש אחרי דמויות מופת נשיות, להאיר בזרקור על סיפורים ותכונות שבדרך כלל נדחקים הצידה ולשאול את עצמנו איזה סיפור אנו מספרות ומספרים לילדות ולנערות שלנו על כוחותיהן של נשים, מאז ימי המבול.
אולי אין זה פלא שדווקא חג סוכות, שיש בו קשר עמוק להכנסת אורחים ושלום, יצר את האושפיזות, דוגמה נהדרת לשילוב בין מסורת וחדשנות, במקום בו שניהם יכולים לדור יחד בשלום וליצור שלם הגדול מסך חלקיו.
