שירה | אלם הלילה הנובל

שירים חדשים מאת טל סופיה, דליה ארדון ובטי סלמון

832 629 Blog

זיוה ילין, תאורת גדר, צבע קירות ואקריליק על בד, 200X125 ס''מ, 2025

טל סופיה

בוגנוויליה

אֲנִי הַצּוֹמַחַת פֶּרֶא מְטַפֶּסֶת מִחוּץ לְחַלּוֹנְךָ, מַגִּירָה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת שֶׁיִּקָּווּ בְּזָוִיּוֹת בֵּיתְךָ, אֵין בִּי רֵיחַ וְאֵין בִּי מַגָּע, הַבֵּט, אֵין בִּי קוֹץ, אֲנִי רַכָּה. לַהֲבוֹת תִּפְרַחַת פֶּרֶא. צְלֹל אֵלַי, אֲנִי חִבּוּק צוֹמֵחַ, רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים גְּדֵלָה, כּוֹתָרוֹת לְפוּפוֹת שֶׁקָּשַׁרְתָּ לְרֹאשְׁךָ.

הַבֵּט, רְאֵה אֵיךְ נִזְרַעְתִּי, זוֹחֶלֶת עַל אַרְבַּע בְּנַחֲלָאוֹת עִירְךָ, גּוֹרֶרֶת בִּרְכַּיִם חֲרוּכוֹת דֶּרֶךְ עָלִים מֵתִים, אַסְפַלְט שָׂרוּט, אָבִיב גָּמוּר, חָנַקְתִּי אֶת חַלּוֹנְךָ.

אֲנִי הַצּוֹמַחַת פֶּרֶא, מְיַלֶּלֶת בִּכְאֵב וּבְאֵימָה, הַבֵּט בְּגוּפִי הַמִּתְרַחֵק הַגָּרוּר, נִכְרֶתֶת, קְבוּרָה בַּמִּדְרָכָה, הַבֵּט שֶׁלֹּא תִּפֹּל הֵלֶךְ יָחֵף, שָׂרִיגֵי גִּבְעוֹלַי רוֹקְדִים בְּךָ. אֲנִי הַצּוֹמַחַת פֶּרֶא מְגִיחָה בֵּין זִיזֵי כְּבִישְׁךָ. עֲנַן שְׁקִיעָה לוֹהֵט, שְׂפָתַי פְּעוּרוֹת בְּאֵלֶם הַלַּיְלָה הַנּוֹבֵל, הַבֵּט, זְרָדִים מֵתִים שֶׁהוֹתַרְתִּי יִבְעֲרוּ סְבִיבְךָ.

טל סופיה היא מעצבת גרפית, צלמת, משוררת ומורה ליוגה. הוציאה לאור את המגזין העצמאי ״אישיוז״ (2020-2017) וכן סדרת חוברות שירה פרי עטה. 

דליה ארדון

לפנות בוקר

מִתּוֹךְ הַשַּׂרְעַפִּים – הֶמְיַת הַתּוֹר –

תָּשׁוּב אֵלַי וְאֶתְמַלֵּא רַכּוּת.

מִתּוֹךְ הָעַרְפִילִּים, מִמְּקוֹם מִסְתּוֹר,

אָחוּשׁ לְרֶגַע בְּאוֹתָהּ זַכּוּת.

מִתּוֹךְ הַשַּׂרְעַפִּים – הֶמְיַת הַתּוֹר —

בֵּין חֲרַכֵּי הַתְּרִיס יַבְהִיק הָאוֹר,

הַלַּיְלָה אָז יִסּוֹג וְיִתְפּוֹגֵג.

וְתִשָּׁמַע הֶמְיָה, הֶמְיַת הַתּוֹר

וּלְבָבִי יַקְשִׁיב וְיִתְמוֹגֵג.

בֵּין חֲרַכֵּי הַתְּרִיס יַבְהִיק הָאוֹר.

רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת יָקוּמוּ תֶּכֶף

וִיְהַלְּכוּ לְאַט עַל הָרְצָפוֹת

וְטוֹב לָהֶן בִּזְהִירוּת לָלֶכֶת

בֵּין דֻּבּוֹנִים וּבֵין בֻּבּוֹת יָפוֹת. 

רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת יָקוּמוּ תֶּכֶף.

וְרַחַשׁ יַעֲלֶה מִן הַמִּטְבָּח.

אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו וְאָז אֶצְפֶּה –

בַּחֲלוֹמִי, בְּחַלּוּקוֹ הָרַךְ,

מֵכִין בְּדַיְקָנוּת אֶת הַקָּפֶה.

וְרַחַשׁ יַעֲלֶה מִן הַמִּטְבָּח.

וּכְשֶׁיַּבְחִין בִּי יוּאֲרוּ עֵינָיו:

"חִמַּמְתִּי לֶחֶם בַּתַּנּוּר וְהוּא מוּכָן.

נוּכַל לָשֶׁבֶת לֶאֱכֹל עַכְשָׁו.

אַתְּ קַמְתְּ מֻקְדָּם וּבָאת מַמָּשׁ בַּזְּמַן."

וּכְשֶׁיַּבְחִין בִּי יוּאֲרוּ עֵינָיו.

אֶל מוּל עֵינַי נָפוֹג וְנֶעֱלַם.

וְלֹא אָחוּשׁ בְּמַבָּטוֹ הַחַם

וְאֵין כָּמוֹהוּ, אֵין כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם.

וְקוֹל הַתּוֹר אֵינֶנּוּ וְנָדַם.

אֶל מוּל עֵינַי נָפוֹג וְנֶעֱלַם.

דליה ארדון, ילידת ירושלים, חיה וכותבת בארצות הברית. עד כה פורסמו שני ספרי שירה שלה. ספרה "סנוורים" ראה אור בשנת 2020 בהוצאת עולם חדש, וספרה "פתאום, מעל הכחול" ראה אור בשנת 2022 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בטי סלמון

אלוהים אדירים

בְּרֶחֶם הָעוֹלָם אֲנִי גְּדֵלָה,

בָּרֶחֶם הַסָּדוּק, הַלָּפוּת, הַנִּגָּר.

שָׁם אֲנִי חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת –

שְׁלֵמִים                שְׁבוּרִים,

מַבִּיטָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וְעִוְּרוֹת

וְחוֹרֶטֶת אֶת חַיַּי עַל קִירוֹת קוֹרְסִים שֶׁל רוּחַ.

בַּמְּרִירוּת הַזֹּאת, אֱלֹהִים אַדִּירִים,

אַתָּה מְלַמֵּד אוֹתִי אֵיךְ לָשֵׂאת אוֹתְךָ,

בַּמְּרִירוּת הָאֵינְסוֹפִית

לָשֵׂאת אוֹתְךָ –

בִּרְמָ"ח רַחֲמִים,

בִּשְׁנֵי צִירִים         בִּשְׁתֵּי דְּלָתוֹת –

הִתְכַּוְּצוּת           הִתְרַחֲבוּת.

בְּכָל מְאוֹדִי אַמְשִׁיךְ לְיַלֵּל אוֹתְךָ

בְּשָׂפָה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם,

עַד 

           שֶׁתִּתְגַּדַּל 

           וְתִתְקַדַּשׁ

           וְתִתְבָּרַךְ 

           וְתִשְׁתַּבַּחַ

           וְתִתְהַלָּל

           וְתִמָּלֵא מְלֹא הֶחָלָל 

עַד שֶׁתִּבָּקַע מִתּוֹכִי.

בטי סלמון עוסקת בפסיכותרפיה ובטיפול באמנות, יוצרת מנדלות על אבן ועץ וכותבת שירים. שיריה פורסמו בכתב העת עתון 77.

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים חדשים מאת שחף ארז, יעל סטטמן, שמואל מוניץ ומיתר הלל קורמן

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

Basis Musah 832 629

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן