פרוזה

"'למה?' הילד שואל, כאילו הוא באמת לא מבין למה אני לא מאמין לו. שיגיד לשוטרים שקוראים לו ירון זהבי ונראה מה הם יגידו." סיפור קצר מאת רחל היימן

"הדמויות בסיפורים, אקטיביות ופסיביות כאחד, כולן מתחבטות בשאלה כיצד לטעת משמעות במרחב, כיצד להפוך אותו למקום". שי גינזבורג על קובץ הסיפורים "פרידה מהצד המערבי העליון", מאת יובל יבנה

"אהבת נפש, אהבת נימים ודם, אהבת אתן לך ריאה, אתן לך גם שתיים." צמד סיפורים מאת ג'וליה פרמנטו־צייזלר

"הספרות של לה גווין מלמדת אותנו לחיות בעולם בגדלים האמיתיים שלנו, מתוך הכוח העמוק שלנו, הגדול והשקט יותר מכוחו של הגיבור". קרן שפי על אורסולה לה גווין במלאת חמש שנים למותה

"פני המחבל התבהרו בכל חלום, ובכל פעם הוא בושש להופיע. אבל הקיום הממשי של דמותו, שעתידה לקרוע את רוכסן האוהל הדק ולאחוז בסכין מעל ראשו, טלטל את שנתו יותר מעצם הופעתו." סיפור מאת שרית גורן

"היא יושבת בחצר, מחוץ לביתן בפנימייה, מחכה לשיחה מאורן. בשבילה הוא פשוט אורן, בשבילם הוא הגבר המבוגר שהכירה ברשת." סיפור קצר מאת תמרה חלוצי

"ה'טבע' הוא כביכול המקום שבו נעצרת הפרשנות, מקום לנוח מדו־משמעות מתמשך שהתקשורת האנושית רוויה בו. אך האם באמת אפשר ליטול מהטבע את תחכומו, את ערמומיותו?" נגה רש על "הבז הנודד" מאת גלנוויי וסקוט

"חשתי בה שהיא שלי למרות שלא דמתה לי כלל. לא היה לנו שום דבר במשותף, ואף על פי כן, היא הייתה צֶלם כל ימַי"

"מאז היא מרשה לעצמה לדמיין שגם בה מבהיק מרבץ טובעני ושחור. אם הוא מוּלד או נצבר בה לאורך השנים קשה לנחש. בדמיונה, חרקים נוצצים נמשכים למימיו, פרחים מתכופפים להביט בהשתקפותם ולבסוף נמסים פנימה בכניעה"

"הווטרינר שאל, 'שׂמת לב שיש משהו מוזר עם הכלב?' משה אמר, 'לא, מה?' הווטרינר עיין במאגרי המידע ואמר שאין לזה תקדים"