הצד האפל של האלוהות

זמן רב לפני שהזוהר כבש את העולם היהודי, ר' יצחק הכהן שרטט מפה חלופית ומבעיתה של היקום. הצצה ל"מאמר על האצילות השמאלית" – החיבור ששינה את הדרך שבה אנחנו מבינים את הרוע

832 629 Blog

אדם וחוה מאוירים בקמע היהודי הקדום ביותר שיצא בדפוס נייר. מתוך הספר "לכל הרוחות והשדים", עורך: פיליפ ווקוסבוביץ

בזמן שהשטן מופיע בשמו כבר בספר איוב, הנצרות הייתה זו שמתגה אותו והעניקה לו את סט הסמלים שיזוהו איתו. היא קברה אותו בעולם התחתון, בגיהינום, הפכה אותו מדיח ומסית כנגד האל (כיוון שבמלחמה גלויה הוא הובס והושלך מגן העדן) וזיהתה אותו באופן כללי וגורף עם כל הרוע בעולם.

המסורת היהודית הייתה אמביוולנטית יותר.

ביטוי לאמביוולנטיות הזאת אפש לראות לדוגמה כשהמקובלים היהודים מדברים על העולם התחתון הם לא מתכוונים לממלכת השדים והמתים – שמקורותיה כבר ביוון העתיקה – אלא על העולם שלנו, התחתון לכל העולמות העליונים שבשמיים.

אז איך קרה שכוחות הרוע חדרו בכל זאת ללב ההגות היהודית, ורעיונות על הפעילות של סמאל ולילית נהפכו להסבר המקובל אודות קיומו של הרוע בעולם?

12
שדה בתוך קערת השבעה בבלית, מתוך אוספי הספרייה הלאומית

שאלת קיומו של הרוע בעולם היא שאלה שהטרידה את האנושות מאז ראשית הציביליזציה. לר' יצחק הכהן מקסטיליה שבספרד, מחבר "המאמר על האצילות השמאלית", הייתה תשובה חדשנית ומפתיעה, כזו שלמרות שלא העלתה את שמו כמקובל חשוב, בכל זאת השפיעה עמוקות על המסורת היהודית שאחרי הזוהר. 

שני רעיונות מהפכניים הציג ר' יצחק הכהן סביב אמצע המאה ה-13 במאמר הקצר שלו: בצד קיומה של המערכת האלהית הקדושה ועשרת הספירות שלה מתקיימת מערכת כוחות "שמאלית", עצמאית לחלוטין, שבראשה עומדים סמאל ולילית. המערכת הזאת של כוחות הרע נמצאת במלחמה נצחית על השליטה בעולם שלנו. הרעיון השני נוגע למשיח, הדמות המסתורית שתסיים את המאבק התמידי בין הטוב לרע ותגאל את העולם.

המאמר על האצילות השמאלית בנוי במתכונת של תשובה לשואל. לא ברור אם מדובר במוסכמה ספרותית או שמא אכן היה נמען לדברים שחיבר ר' יצחק הכהן. מה שברור הוא שלמרות התפיסה המהפכנית בחיבור – לא נמצא לה כל זכר ברעיונותיהם של מקובלים שקדמו לו (גם לא בכתבים המעטים שנותרו מיצירתם של אחיו ואביו של ר' יצחק) – הרעיונות מוצגים כמסורת עתיקה ולא כהתגלות מקורית שחווה המחבר.

סמאל הוא מי שעומד בראש המערכת השמאלית, מערכת כוחות הרע. ובחידוש גמור שאין לו זכר בספרות היהודית הקדומה, ר' יצחק הכהן מצמיד לו בת זוג: את לילית הידועה לשמצה. לילית, מי שנחשבה כבר אצל חז"ל לאשתו הראשונה של אדם, מתוארת ב"מאמר על האצילות השמאלית" כתמונת מראה דווקא לחווה. סמאל, שלא במפתיע, הוא תמונת מראה לאדם.

"אמנם ארמוז לך כי סבת הקנאות אשר בין אלה השרים הנזכרים ובין השרים מז' כתות, כתות המלאכים הקדושים הנקראים שומרי החומות, היא המעוררת הקנאה והשנאה בין מערכת השמיים והחיילים שהם צבא המרום היא צורת אחת מיוחדת לסמאל והיא לילית והיא כדמות צורת נקבה וסמאל כמו צורת אדם ולילית כדמות חווה."

מתוך "המאמר על האצילות השמאלית", ר' יצחק הכהן
11
אדם, חוה והנחש באיור ב"משנה תורה של קאופמן"

ר' יצחק הכהן מתאר מערכת סבוכה שבה כוחות רע פועלים בצורה רוחנית מופשטת בעולמות העליונים כשהם נאבקים במלאכים הטובים, ובצורה גופנית וגשמית כשהם פועלים על הארץ להדיח את בני האדם מן הטוב. ובכל זאת, למרות כוחם האדיר, העובדה שהם תמונת מראה לאדם ולחווה ולא לאלהות עצמה הופכת אותם לחלשים יותר. הם לא כנועים עדיין, אך עם חזרתו העתידית של המשיח והחלפת הגולה בגאולה – כוחות הרע יושמדו והסדר האלהי, שקולקל בראשיתו, יחזור ויתוקן בעולם הזה.   

אך כיצד בינתיים מנצחים כוחות הרע את הטוב? הם עושים זאת באמצעות הצפת העולם הזה במשרתיו של סמאל, המביאים על בני אדם תחלואים ופגעים שונים, ביניהם מחלות קטלניות כמו הכלבת. הנחת היסוד של ר' יצחק הכהן, שהדים לה אפשר למצוא כבר אצל חז"ל, היא שכל עוד עם ישראל נמצא בגלות, כוחות הרע הם שידם על העליונה.

ה"מאמר על האצילות השמאלית" מציג לנו תפיסה חדשה של הרוע, כזאת שלא קשורה כלל לאדם ולמעשיו. האדם לא הביא את הרוע לעולם במעשיו הנפשעים, והוא גם לא זה שיגאל את העולם מהרוע. למעשה, אין לו שום חלק בתהליך הזה. מה שהתחיל בתוך האלהות, ימצא בה גם את סיומו.

בתקופה שבה ניסח ר' יצחק הכהן את רעיונותיו היו ייסורי הגלות, ההשפלה והרדיפות מציאות קשה מנשוא. לכן גם התקוות המשיחיות שהביע ב"מאמר על האצילות השמאלית" מתנסחות בדחיפות. הגלות היא איננה מציאות היסטורית שסיבותיה ארציות. מדובר בשבר שקיים בתוך ההוויה הקוסמית, שבר שהתחיל כבר בתהליך הבריאה עצמו.

פרט אחרון ומעניין לסיום: במאות השנים שחלפו מאז חיבר את "המאמר על האצילות השמאלית" ר' יצחק הכהן לא היה ידוע מעבר לחוג מצומצם ביותר של מקובלים. למרות זאת, בתהליך שאיננו בהיר לנו, רעיונותיו השפיעו עמוקות על ספר הזוהר. וכך, למרות שהוא עצמו נותר כדמות לא ידועה כמעט, לתפיסות שלו על טיב הרוע והמאבק בינו לבין הטוב הייתה השפעה עצומה על תורת הסוד שתכבוש את היהדות, היא הקבלה.  

בכתבה זו נעזרתי בכרך התשיעי בסדרת "תולדות תורת הסוד העברית" מאת פרופ' יוסף דן (הוצאת מרכז זלמן שזר).