הדסה חוה פרומר
.
*
זֵכֶר מִטַּת קוֹמָתַיִם לְבוּשָׁה זֵכֶר עַיִן קוֹרֶצֶת עַיִן מְסַמֶּנֶת עַיִן בּוֹכָה זֵכֶר יַלְדָּה לִבְרָכָה לְאָן תֵּלֵךְ אִם תָּשׁוּב שִׂמְחַת אֶבְיוֹנָהּ? בְּזֵכֶר תְּאוֹם תְּהוֹמִי לִקְלָלָה
זֵכֶר חֲפָתִים זָהָב דּוֹחֶה מָחֹה תִּמְחֶה
זֵכֶר סֵפֶר יְלָדִים לְתִפְאָרָה עַל חֵטְא (אִם אִמָּא תָּבוֹא אַתְּ הַחוֹלָה אֲנִי הָרוֹפֵא) מָחֹה תִּמְחֶה זֵכֶר צִיּוּר נָמֵס מֵהַסֵּפֶר אֶל חֲלוֹמִי מָחֹה תִּמְחֶה זֵכֶר כַּלָּתוֹ מוֹשִׁיטָה לוֹ אֶצְבַּע הוּא עוֹנֵד וְקוֹרֵא מָחֹה תִּמְחֶה מָחֹה תִּמְחֶה מָחֹה תִּמְחֶה הֲרֵי אַתְּ כֻּתֹּנֶת וְרֻדָּה וּסְרוּגִים עָלַיִךְ לְבָבוֹת בֶּחָזֶה מָה נַעֲשֶׂה עִם הַגֹּעַל הַזֶּה?
כֶּתֶם שֶׁתֶן נוֹדֵד מִבַּיִת לְבַיִת מִמִּטָּה אֶל כִּסֵּא
.
*
נָתַן לַשִּׁין מָנָה יָפָה שֶׁל צַעַר שָׁתְקוּ פָּנֶיהָ כֻּסּוּ לָבָן
נָתַן לַמֵּם מָנָה יָפָה שֶׁל צַעַר אֵשׁ נִבְעָרָה תַּחַת שֻׁלְחָנָהּ
נָתַן לַמֵּם וְהֶחְזִיר מָנָה אַחַת בֵּינְתַיִם כּוֹחוֹ נִבְנָה
.
נָתַן לַהֵא וְנָתַן לָהּ
נָתְנָה לָאָלֶף וְלָקְחָה מֵעֵבֶר צוּרַת כְּלָיָה יוֹתֵר מִכְּפִי שִׁבְרָהּ
וְלַחֵית לֹא נִשְׁאַר אָז לָקַח בַּיּוֹד וְסָחַט נַפְשׁוֹ לִמְצֹא
צַעַר לְתִתּוֹ לִתְפֹּס בַּאֲחוֹרֵי הַבֵּית וְלָתֵת
.
וְהַשְּׁאָר הוֹלְכִים אַחֲרָיו בְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר
לְבַקֵּשׁ צַעַר מִתּוֹךְ שֶׁלְּבַקֵּשׁ אֶת פָּנָיו
.
הדסה חוה פרומר היא ילידת 2001, בשנים האחרונות מתגוררת וכותבת בירושלים את ספרה הראשון.
.
ענבר פז
.
בַּהֲקִיצִי
חָלַמְתִּי כַּנְפֵי מַלְאָךְ בְּתֹהוּ כּוֹחַ הַכֹּבֶד
בָּאתִי עַד קְצֵה הָעִגּוּל וְנָתַתִּי בּוֹ שֵׁם
פַּעַר, עָפָר, רְפָאִים
בַּהֲקִיצִי אֵינֵךְ עוֹד בֵּין הַבְּרוּאִים
כִּי אִם כַּר דֶּשֶׁא רָטֹב מִטַּל
וּבְאַדְמָתֵךְ הֲדָרִים נְשׁוּלִים וּבְשָׂרָם רַךְ
עַד כַּמָּה חָזָק לִקְרֹעַ בַּנֶּפֶשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת
אֵין אָשָׁם, הַזְּמַן יִמְחַל עַד שֶׁיִּבָּקַע
הַחוּצָה בִּקַּשְׁתִּי, אֶל הָאוֹר, אֶל הַנִּפְלָא
הָאוֹתוֹת עוֹד קְרֵבִים וְהוֹלְכִים וּבָאִים
לֹא עוֹד בּוּשַׁת לֶכְתִּי בִּשְׁבִילֵי זָרִים
שׁוּב אֵינֵךְ עוֹד בֵּין הַבְּרוּאִים
כִּי אִם חוֹבֶקֶת אֶת כְּאֵב הָאוֹר
.
עֵץ הַתַּפּוּז
בְּפֶלֶא עֵץ הַתַּפּוּז מְדַבֵּר בִּי
מִלּוֹת הוֹדָיָה עַל יְפִי הַסּוֹפִיּוֹת
הֶחָצֵר וַאֲנִי נִשְׁתָּלוֹת שׁוּב בְּאַדְמַת כּוֹכַב הַלֶּכֶת הַזֶּה
.
רֵיחַ הַתַּפּוּז מַזְכִּיר לִי
שֶׁיֵּשׁ בִּי עוֹד כּוֹחַ, לֹא בְּכוֹחַ
הָרִצּוּי, אֶלָּא בְּהִוָּצְרוּת פְּנֵי הַחַיִּים
.
עֲצֵי תַּפּוּז, הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאֶשְׁקֹד לִלְמֹד סוֹד סְלִיחָה
שֶׁאֶזְכֶּה שׁוּב לִלְגֹּם גֶּשֶׁם הַיְשֵׁר מִכַּף הֶעָנָן
בִּרְטִיבוּת פֶּלֶא צְמִיחָה
.
עֵץ הַתַּפּוּז וַאֲנִי בָּאנוּ אֶל מְקוֹמֵנוּ
בְּתוֹךְ חֲצַר חֶמְלָה גַּשְׁמִית
הֲיֵשׁ וְנוֹעַדְנוּ זֶה לְזוֹ בֶּאֱמֶת?
שֶׁאִם לֹא כֵן, מָה פֵּשֶׁר הָעֹנֶג הַזֶּה, הַשּׁוֹפֵעַ?
.
ענבר פז היא משוררת ורופאה מתמחה בכירורגיה אורתופדית, ילידת פרדס חנה ומתגוררת בה. שיריה התפרסמו בבמות שונות ובהן כתבי העת משיב הרוח, הליקון וסלון הדחויים. ספר ביכוריה "כנף אחת", ממואר אודות חוויותיה כחניכה בקורס טייס, ראה אור בשנת 2012 בהוצאת גוונים.
.
יעל פילובסקי בנקירר
.
נציבה
הפנים, לעומת זאת, אינם ניתנים לחילול;
העיניים הללו המשוללות כל הגנה, החלק
החשוף ביותר בגוף האדם, מתנגדות לכל
בעלות, התנגדות מוחלטת שבה טבועה
המשיכה לרצח: הפיתוי לשלילה מוחלטת.
הזולת הוא היצור היחיד שעשוי אתה להתפתות
לרוצחו. הפיתוי הזה לרצוח ואי־האפשרות
הזאת לרצוח מהווים את עצם ראיית הפנים.
עמנואל לוינס, חירות קשה
.
הִתְהַפְּכוּ הֶעָרִים וְהַכִּכָּרוֹת
וְכָל יֹשְׁבֵי הֶהָרִים
וְכָל הַצּוֹמֵחַ
וְהָאֲדָמָה
וְקִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן
.
אַתָּה
נִמְלַטְתָּ אֶל סַף הַמַּבָּט
צוֹעֵד הָלְאָה
אֶל נֵס הַנְּפָשׁוֹת
אֶל צֹעַר הָעִיר וְאֶל הַחַיִּים
.
וְאַתְּ
דִּמְעוֹת הַלֶּחֶם גְּבִישֵׁי מְלִיחוּת בִּגְרוֹנֵךְ
מָה שֶׁנָּזַל מִתּוֹךְ חַיַּיִךְ צוֹפֵף תְּנוּעָתוֹ לְאֶבֶן
וְעֹרֶף מַבָּטֵךְ נִנְעָץ
בְּהֵדֵי הָאוּדִים
לְהָעִיד
עַל פְּנֵיהֶם.
.
אם אשכחך
בהעדר תנאי חיים ובהיותם זרים
מחפשים בני האדם זה את זה. אף אחד
אינו בביתו. זיכרון זה של שעבוד מכנס
את האנושות. השונות הנפערת ביני
לבין עצמי, אי התמזגותו של הזהה, היא
העדר אדישות יסודי כלפי בני האדם.
עמנואל לוינס, הומניזם של האדם האחר
.
וּכְּשֶׁשְּׁמֵי הָאָרֶץ הִצְהִיבוּ
קָרְסָה הַחֻלְיָה הַשִּׁשִּׁית
בְּשִׁדְרַת גָּלוּתֵךְ.
זְעָקָה צָמְתָה בְּיַד יָמִין.
עֶצֶב נִמְחַץ.
.
גַּבֵּךְ,
רַגְלַיִךְ,
יָמַיִךְ –
הִסְתּוֹפְפוּ
לְחַפֵּשׁ תְּנוּחָה נְכוֹנָה
לוֹמַר:
לֹא שָׁכַחְתְּ
.
אֶת עֶצֶב הַזָּרוּת
אֶת נוֹף הַגּוּף הַנּוֹטֵף
דָּם –
בְּעִנְיַן הַקִּנְיָן, הַבַּעֲלוּת וְהַבַּיִת
פְּנֵי אָדָם לִפְנֵי אֲדָמָה.
.
יעל פילובסקי בנקירר היא משוררת, רופאה, בעלות דוקטורט במגדר, פסיכואנליטיקאית חברה במכון The Site for Contemporary Psychoanlysis בלונדון ועורכת בכתב העת Sitegeist למחשבה פילוסופית ופסיכואנליטית. מתגוררת עם משפחתה בקיימברידג', אנגליה. ספר שיריה "שסע" יצא לאור ב־2023 בהוצאת קתרזיס. שיריה התפרסמו בכתבי עת שונים ובגיליון אפריל 2023 של המוסך.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים חדשים מאת שחף ארז, יעל סטטמן, שמואל מוניץ ומיתר הלל קורמן
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
