ניצן יוגב
.
שירים לאלון
.
*
גּוּפִי מְגֻלָּף בְּעֵץ
רֹאשִׁי בָּאַלּוֹנִים
וּמֵעוֹרִי מִתְעוֹרְרִים
שְׁתִילִים רַכִּים
מְחַכִּים
.
לְהִתְגַּלְפֵּף
.
*
לְשׁוֹטֵט כְּדֵי לְשׁוֹטֵט
לְהָאֵט כְּדֵי לִשְׁתּוֹת
לִשְׁתּוֹת יַעַר
שׁוֹתֵת תּוּתִים
הַיְשֵׁר מִפִּי הָעֵץ
.
*
פִּי הָעֵץ מַדִּיף חַמְצָן
אֶל תּוֹךְ פִּי הַנִּפְתָּח
אֲנִי נִכְרֶכֶת סְבִיב הַגֶּזַע
מַצְמִידָה עוֹרֵק לְעוֹרֵק
הָעֵץ נוֹשֵׁם לִי בְּתוֹךְ הַדָּם
פְּעִימַת בָּרָק יָרֹק
.
*
עוֹרְךָ יַעַר עֵר
מוֹרְדוֹתָיו לַחְלַחַת שֶׁנְהָב
וּמִתּוֹכָהּ עוֹלָה
קִמְרוֹנִית אֲדַמְדַּמָּה
פַּקּוּעָה יַעֲרִית
.
הִנֵּה אֲנִי מִתְנוֹצֶצֶת אֵלֶיךָ
אַחְלָמִית עֲרֻמָּה סְגֻלָּה
נַרְתִּיקָנִית נָאָה דְּבִיקָה
נְטוֹפָה עֲרֵבָה
.
*
יַעֲרִי עֵר
מַרְגְּלוֹתֶיךָ לַחוּת רְגָבִים
גֵּבִים עוֹלִים בַּטַּחַב
עוֹלֶה בְּאַפִּי חַד
מַשַָּׁב יַעֲרִי
.
נִמְשָׁח שֶׁמֶשׁ בָּעֲנָפִים
רְגָבִים שְׁתוּיִים בַּצָּמָא
רְבִיבֵי אֲדָמָה אֲנִי
נְטָפִים בְּךָ יַעֲרִי
.
*
הַיַּעַר רוֹעֵף עָלַי
עֲלָווֹת מְנֻקָּדוֹת כּוֹכָבִים
קַרְנֵי הַיַּעַר הוֹמוֹת יַנְשׁוּפִים
אֲדָמָה מִתְכַּהָה צוֹמַחַת
.
הַיַּעַר צוֹלֵל בְּמֵי הַיָּרֵחַ
עוֹלֶה מִתּוֹכָם נוֹזְלִי וְכָסוּף
נוֹזְלִי וְרָחוּץ עוֹלֶה אֵלַי
מַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת בַּמַּיִם
.
הַיַּעַר אוֹהֵל עָלַי
עַלְוָה מְנֻקֶּדֶת יָרֵחַ
לַיְלָה עוֹבֵר נוֹשֵׁף בָּעֲנָפִים
מַדְלִיק בַּלּוּטֵי אוֹר
.
ניצן יוגב היא משוררת ופסיכולוגית קלינית מרמת הגולן. בוגרת מסלול השירה "קו 2" של הליקון. שיריה התפרסמו בבמות שונות ובהן מאזנים, הו!, הליקון וננופואטיקה. ספר ביכוריה "תפילת חלב" ראה אור בשנת 2024 בהוצאת פרדס.
.
חמי טברסקי
.
רישום בלילה
עֵינַי עֲצוּמוֹת וַאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת נְשִׁימוֹתָיו יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת מִתַּחַת לְרֹאשִׁי
אֲנִי מְלַטֵּף אֶת פָּנָיו וְחָשׁ לְיַד פִּיו אֶת הֶבֶל נְשִׁימָתוֹ הָעֲדִינָה
אֲנִי מֵרִים אֶת רֹאשִׁי וּפוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בִּכְדֵי לְהַבִּיט בּוֹ.
עַל עוֹרוֹ מִשְׁתַּקֶּפֶת הַנּוּרָה הַכְּתוּמָה, זֹהַר כְּתַמְתַּם עַל גַּבֵּי שַׂעֲרוֹתָיו הַלַּחוֹת
שְׁלוּלִית יְפֵיפִיָּה לְאֹרֶךְ בִּטְנוֹ, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת
מִתְמַזְּגִים לְצַד נְחִירוֹת הַהֵרָדְמוּת כִּצְלִילֵי חוֹף בַּלַּיְלָה.
אֲנִי קָם מֵהַמִּטָּה לְאַט מִתְיַשֵּׁב עַל גַּבֵּי הַשָּׁטִיחַ הָאָדֹם וּמַתְחִיל לְצַיֵּר.
אֲנִי מַעֲבִיר אֶת מַבָּטִי לְאֹרֶךְ קַו הַמִּתְאָר שֶׁל גּוּפוֹ הַמְּרֻוָּח
קַוִּים אֲפֹרִים לְאֹרֶךְ הַנְּיָר הַצָּהֹב.
סַּנְטֵר, קַו הֶחָזֶה, הַשֶּׁקַע מֵעַל הַסַּרְעֶפֶת, עוֹד קַוִּים
לְאַט לְאַט הָרִשּׁוּמִים הָאֲפֹרִים נִהְיִים עָבִים וּבְרוּרִים יוֹתֵר
כַּף הָרֶגֶל הַיְּמָנִית, הַזָּוִית הָרְפוּיָה, שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הַבּוֹהֶקֶת לְאוֹר הַנּוּרָה.
אֲנִי עוֹבֵר לְעִפָּרוֹן סָגֹל
הַבָּעַת פָּנָיו, זְקָנוֹ הַסָּבוּךְ, אֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּמוּצוֹת אַךְ רְפוּיוֹת
עִקּוּל פִּיו הַנִּנּוֹחַ, עֵינָיו הָעֲצוּבוֹת, הַשַּׁבְרִירִיּוֹת. שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת אֲבוּדוֹת מוּנָחוֹת בִּשְׁנֵי צִדֵּי פָּנָיו.
.
לילית
לִילִית אוֹמֶרֶת לִי תָּבוֹא אֲנִי מוֹשִׁיט אֶת יָדִי מֵהַמִּרְפֶּסֶת
לִילִית צוֹחֶקֶת וַאֲנִי אִתָּהּ לִילִית וַאֲנִי עָפִים לַשָּׁמַיִם
לִילִית וַאֲנִי רוֹקְדוֹת עִם נֹגַהּ יוֹרְדוֹת לְמַאְדִּים
הַשָּׁמַיִם הַגְּדוֹלִים שׁוֹכְבִים עַל פָּנַי הַלַּיְלָה רָטֹב וְעָמֹק
לִילִית נוֹגַעַת בְּגוּפִי וְגוּפִי עָנּוּג וְגוּפִי טוֹב
אֲנִי שׁוֹמֵעַ רוּחַ יָם אֲנִי מְטַפֵּס דֶּרֶךְ גַּגּוֹת בָּתִּים
לִילִית אֲנִי אוֹמֵר לִילִית אֲנִי עוֹד עָלוּל לְהֵרָדֵם
.
*
אֲנִי נוֹטֵל תְּרוּפוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי
לְעַדֵּן אֶת הַנֶּפֶשׁ
כְּדֵי לְזַמֵּן אֶת הַלַּיְלָה
הַגּוּף קוֹרֵא לַכּוֹכָבִים
זִלְגוּ בִּי מְעַט מִכֶּם
עִכְרוּ אֶת עוֹרְקַי בְּזָהָרְכֶם
חָמְלוּ עָלַי תַּרְדֶּמֶת אַהֲבָה
.
חמי טברסקי, בן 25, חי בירושלים, בוגר מחזור ח' בבית הספר לאמנויות המילה, משורר, מוזיקאי ואמן. סטודנט לאמנות בבצלאל, עובד כברמן ויוצר במדיומים שונים.
.
רמי לאון יולזרי
.
אִם
אִם כָּל הַשְּׁתִיקוֹת תִּתְמַלֶּאנָה
קְחִי אוֹתִי לַמָּקוֹם בּוֹ שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ
אֵין יָפֶה מִמָּה שֶׁטֶּרֶם נִרְאָה
.
דֶּרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת תִּעַתְעָה
אִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ
לְאוֹר יָרֵחַ גָּאוּ בָּנוּ מַיִם
.
זִכְרוֹן עָשָׁן עָלָה מִמְּדוּרָה כְּבוּיָה
מָה אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְאַבֵּד
זְמַן הָיָה לְטֶרֶף
.
דרך עננים
דְּבָרִים לֹא קוֹרִים כְּפִי שֶׁצִּפִּינוּ
גַּם אִם הָאֲדָמָה עֲשׂוּיָה עֵצִים וּמַיִם
.
יָרַדְנוּ דֶּרֶךְ עֲנָנִים
מֵתוֹת נָפְלוּ צִפֳּרִים
.
הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
זֶה לֹא יַעַר זֶה לֹא גֶּשֶׁם
.
במעבר
בְּמַעֲבָר
אוֹר מִתְפַּצֵּל
.
מָה קַיָּם רַק בַּדִּמְיוֹן?
מִפְרָשִׂים מִתְנוֹפְפִים בָּרוּחַ
.
מָה בָּא מִלֵּב שַׁבְרִירִי?
תְּעָלוֹת מוֹבִילוֹת לְשׁוּם מָקוֹם
.
מִי שֶׁהָיָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי יוֹדֵעַ
נְהָרוֹת זוֹרְמִים בִּלְעָדֵינוּ
.
סיפור שלא ייאמן
מֵעֵבֶר לְחוֹלוֹת הַר, יָם
צְלִילוּת הָאוֹר בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
.
רָחוֹק רָחוֹק, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלִּים
אַיֵּה הַכְּנִיסָה לַמְּעָרוֹת, לַמְּבוֹכִים
.
יָם עָיֵף רוֹצֶה לָנוּחַ
גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ עֲנָנִים בָּרוּחַ
.
בְּפִסְגַּת הָהָר, מָוֶת
זֶה הַר רַק בַּדִּמְיוֹן, זֶה מָוֶת רַק בַּדִּמְיוֹן
.
רמי לאון יולזרי, שירים פרי עטו התפרסמו בגיליונות נובמבר 2023, ינואר 2024, וינואר 2025 של "המוסך" ובהליקון 142, 2024.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים חדשים מאת נוית בראל, רעות וויספר דרבי ונטלי יצחקי
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
