פרס נובל

פרס נובל הוא פרס על שמו של הכימאי והממציא השוודי אלפרד נובל, אשר מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים או גופים עבור הישגים יוצאי דופן בתחומם. חמש הקטגוריות עבורן מוענק הפרס הן: פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום.

יסוד הפרס

את הענקת הפרס הגה וציווה בצוואתו אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שהיה מוטרד מההקשר המלחמתי של המצאתו, וביקש להוסיף לשמו הקשר בעל ערך ותרומה. נובל ציווה חלק ניכר מרכושו ליסוד קרן, שממנה ניתנים המענקים הכספיים לזוכים בחמשת פרסי הנובל השנתיים, לצד מדליה ותעודה.

פרס נובל מוענק מדי שנה ב-10 בדצמבר, יום פטירתו של נובל. כשההכרזה על זוכי הפרסים מתבצעת בדרך כלל כחודשיים לפני כן. טקסי הענקת הפרסים נערכים בשטוקהולם, בירת שוודיה. פרס נובל לשלום מוענק באוסלו שבנורווגיה.

הזוכים בכל תחום נבחרים על ידי ועדה אקדמית שוודית, המתמחה בתחום הפרס. הזוכים בפרס נובל לשלום נבחרים על ידי ועדת נובל נורבגית שנבחרה על ידי בית הנבחרים במדינה זו. תהליך הבחירה בזוכים, אשר נבחרים מדי שנה מתוך מאות מועמדים, הוא ממושך וקפדני, והדבר מעניק יוקרה ומעמד לפרס, וגם לשוודיה שבה הוא נוסד.

ישראלים זוכי נובל

במהלך השנים זכו בפרס היוקרתי מספר ישראלים. הראשון בהם ש"י עגנון, שזכה בפרס נובל לספרות ב-1966. מנחם בגין זכה בפרס נובל לשלום ב-1978 יחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, שנה לאחר חתימת הסכם השלום ישראל-מצרים. יצחק רבין ושמעון פרס זכו בפרס נובל לשלום ב-1994 יחד עם יאסר ערפאת, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו שנה קודם. בפרס נובל לכימיה זכו מספר ישראלים במרוצת השנים: עדה יונת, דן שכטמן, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר (במשותף), ואריה ורשל ומיכאל לויט (במשותף).

קראו מדוע "הבריזה" מארי קירי לחברים. ועיינו ברשימות של ש"י עגנון ששימשו בכתיבת הרומן "תמול שלשום":