״התכלות וצמיחה, לידה ומוות, התעלות ונפילה.״ צביה ליטבסקי על ״הודו״ מאת חביבה פדיה
ביקורת שירה | תאולוגיה פמיניסטית של אובדן
"אֵבֶל המכונס אל עצמו ומכנס את כל ההיבטים הקוסמולוגיים, את כל צורות הזמנים והקיום, עליונים, ותחתונים ומה שביניהם." רוני צורף על ספר שיריה של אפרת נחמה "הילד / הילדה"
ביקורת שירה | לסעוד עם המתים
"השירים מתגלים לדוברת שלא מרצונה, מתוך כורח שיש בו גם עומס וגם סכנת התפרקות." דעאל רודריגז גארסיה על חשמל, מוזיקה והתגלות בספר "נא" מאת נועה שקרג'י
ביקורת שירה | ללכוד גרגרי אמת
"כוחה של נסימוב מתבטא ביכולתה להוביל בטבעיות את הדוגמה הקונקרטית, המפורשת, ולמתוח אותה מתוך שגרת החיים אל השדה האלכימי, הנפשי־פואטי, עד שהיא מתרוממת ונהיית לשיר." מאיה ויינברג על "כשהשמש עוברת את ההר" מאת אפרת נסימוב
ביקורת שירה | בין מצולות המוות לנהרות החיים
איך מתמודדים עם אובדן ואבל? טליה סיידל כהן מציעה קריאה פסיכואנליטית בספר השירה "בידי מלאכי המים" מאת ענת חנה לזרע
ביקורת שירה | היבלעות אל הטרום־קיום
"בין ההבטחה הגדולה לבהלת ההישרדות האנושית". מרב מדינה קרניאל על "בעומק מישור העשב" מאת תומר־דבורה קהת
ביקורת שירה | שמרנות ואביב נצחי
"הדבר המשונה ביותר בשירים הוא דווקא מובנותם." אורי הולנדר על שיריו של אי. אי. קאמינגס, בעקבות יום השנה למותו
ביקורת שירה | האותיות ופירורי הלחם
"לברוא במילים את לבלובו של ענף." צביה ליטבסקי על "אבק וצבעים" מאת יאן קפלינסקי, בתרגום גילי חיימוביץ'
ביקורת שירה | פרידה מעיר המתכסה שלג
"שירתה של קירש היא שירת הגולות והגולים ממולדת, הן במובנה הקונקרטי והן במובנה הסימבולי – הגוֹלוֹת מן הילדוּת בעודן ילדוֹת, הגולים מן התמימות, אלו שמולדתם גלתה מהם והפכה למעוולת". גיא פרל על "ארץ־עֶרֶב" מאת שרה קירש
ביקורת שירה | הַזִירָה מְאֻלְחֶשֶׁת הַלָּשׁוֹן
"'משא ניסן' מראה עד כמה קרובה השירה אל החקירה הבלשית." רינה ז'אן ברוך על ספרו החדש של שמעון אדף