.
גרגורי גורדון
העד
הַלַּיִל נֶאֱסָף, הַיּוֹם קָרֵב,
הַזְּמַן אוֹבֵד מִבֵּין יָדַי כְּאֵד.
אֲנִי כּוֹתֵב זֹאת בְּחַדְרִי,
אַךְ זֶה נוֹגֵעַ גַּם לְחַדְרְכֶם,
אֲנִי הָעֵד.
הַתּוֹפָעוֹת מִחוּץ לַחֶדֶר
מֻחְתָּמוֹת בְּתוֹךְ עֵינַי
בְּאֵשׁ –
עֵצִים מְדַמְּמִים
וְשִׁבּוֹלִים כְּרוּתוֹת רָאשִׁים
שׁוֹכְבוֹת לְהֵאָסֵף אֶל.
שֶׁמֶשׁ מִצְטַנֶּנֶת,
סַהַר מָט לִנְפֹּל,
טוֹרְנָדוֹ מִתְקָרֵב לַבַּיִת.
.
גרגורי גורדון, יהודי משיחי, עובד סוציאלי, כותב שירה ושר. שיריו פורסמו בין היתר בהליקון, עיתון 77, משיב הרוח, ליריקה וכן בגיליון 81 של המוסך.
.
.
גיתית דהן
הדף הדלת הטרוקה
אַתְּ תַּעַמְדִי בַּפֶּתַח וְתִרְאִי שֶׁהַיּוֹם
רָהִיטִים נִגְרְרוּ לִמְקוֹמָם, שְׁבָרִים נֶאֶסְפוּ
לְשַׂקִּית אַשְׁפָּה, תְּמוּנָה יֻשְּׁרָה, הָרִצְפָּה כֻּבְּדָה
הֵיטֵב, נֵר הוּטַב, בַּתַּנּוּר נוּרָה כּוֹתֶמֶת
עַל עוּגָה בִּבְלִילָתָהּ. הַבַּיִת כּוֹס תֶּה, אַתְּ קֻבִּיַּת
סֻכָּר בְּתַחְתִּיתָהּ, וְהוּא מֵמֵס אוֹתָךְ
וּמֵמֵס
וּמֵמֵס
וְכָל הַמָּתוֹק הַזֶּה מֵרִים עִנְבָּל לָגַעַת בַּחֵךְ.
בַּפִּנָּה יֵשׁ מִי שֶׁמְּחַיֵּךְ כְּכַפִּית קְטַנָּה, בּוֹחֶשֶׁת
בְּכִפְיוֹן כְּדֵי לְמַסְמֵס שֶׁאַף פַּעַם
לֹא הֻמְתַּק פֹּה: אַתְּ אֵינֵךְ קֻבִּיָּה
וְגַרְגִּירַיִךְ אֵינָם. לֹא תֶּה וְקֻבִּיָּה –
תְּמִסָּה פּוֹשֶׁרֶת, חוּמָה, מוֹתֶקֶת.
קֶצֶף בּוֹהֵק נִקְוָה בַּשּׁוּלַיִם וּמָג.
אַתְּ מְסָרֶבֶת בְּנִימוּס וָחִיל,
וּמְבִינָה שֶׁמָּחָר הַיּוֹם.
אַתְּ תַּעַמְדִי מִחוּץ לְדֶלֶת בֵּיתֵךְ
וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי –
כַּדּוּרִית טַבָּק בּוֹעֶרֶת תִּקְנֶה שְׁבִיתָה
עַל יְרֵכֵךְ. כָּעֵת הִיא גַּל־אֵפֶר. אִם תְּלַחְלְחִי קְצֵה
אֶצְבַּע בְּדִמְעָה, תּוּכְלִי לְהָרִימָהּ בַּעֲדִינוּת,
בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
.
2001
זוֹ אֲנִי שֶׁשָּׁבְרָה אֶת בַּקְבּוּק הַבֹּשֶׂם.
הוּא הָיָה מָלֵא עַד צַוַּאר קְלִפַּת הַבְּדֹלַח
שֶׁהֶחְלִיקָה בְּרֶגַע אֶחָד אִטִּי שֶׁלֹּא נוֹהֵר לִגְוֹעַ.
שְׁלוּלִית מְרֻסֶּסֶת פָּשְׁטָה בְּאֵין
צוּרָה אַחַר כַּף רֶגֶל חֲשׂוּפָה.
עָלָה מִמֶּנָּה רֵיחַ מְרֻכָּז שֶׁל אִישׁ
וְצֶבַע שֶׁל דְּמָעוֹת, הָיָה לָהּ טַעַם זוֹלֵג
מֵהַנְּחִיר אֶל גַּג הַחֵךְ וְאֵד כָּהֳלִי מְסַחְרֵר,
הִשְׁתַּקְּפוּת גַּבּוֹת שְׁלוּחוֹת בְּבַעַת,
צִנּוֹרִית מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיָּה תְּלוּשָׁה.
.
גיתית דהן היא מורה לספרות בהכשרתה וכיום מנהלת מחלקה בחברת תרגום. שיריה ראו אור בבמות שונות, וביניהן כתבי העת עיתון 77 ולכל הרוחות, ובאנתולוגיה "בגדות האפשר" (קתרזיס, 2021). השירים לקוחים מתוך ספר בכתובים.
.
.
אמיר חרש
שירי סגר שלישי
סגר
אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ
לְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלַיִךְ
אַתְּ כָּל הַזְּמַן
פֹּה
.
את ואת
אַתְּ יוֹשֶׁבֶת מוּלִי
אֲנִי כּוֹתֵב עָלַיִךְ שִׁיר
אַתֶּן שְׁתַּיִם עַכְשָׁו
זוֹ שֶׁכָּאן
וְזוֹ שֶׁכָּאן
לְרֶגַע אֲנִי לֹא בָּטוּחַ
מִי מִשְּׁתֵּיכֶן לְהַשְׁאִיר
.
אני ואני
קָרָאתִי לָךְ
יוֹמָנִים יְשָׁנִים:
שְׁטוּטְגַּרְט, פָּרִיז, שִׁיקָגוֹ.
אֲנִי שֶׁבַּיּוֹמָן לֹא יוֹדֵעַ
מָה שֶׁאֲנִי וְאַתְּ יוֹדְעִים
הוּא לִפְנֵי פְּרֵדָה גְּדוֹלָה
טוֹב שֶׁבָּאת אִתִּי
לְבַקֵּר אוֹתוֹ
.
אמיר חרש כותב פרוזה ועושה פרפורמנס מבוסס טקסט תחת הפסבדונים "כתבן א". מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לאומנויות המילה בירושלים. פרסם שני ספרים: "יתבטל העולם" (כתר, 2013) ו"ברונז" (כתר, 2019).
.
.
» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת צילה זן־בר צור ובכל סרלואי
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
