1

זוג מנצח: על פועלה הנשכח של יהודית מונטיפיורי

שמו של משה מונטיפיורי מוכר כמעט לכולם – אבל שמה של אשתו – שהייתה עשירה יותר, מקושרת יותר ופעלתנית לא פחות – כמעט שנשכח. רעות אודם, חוקרת ירושלים ודוקטורנטית מאוניברסיטת בר אילן מספרת לורד ליון-ירושלמי על חייה ופועלה של יהודית מונטיפיורי ובסוף הפרק – הפתעה קולינרית מלפני מאתיים שנה

"אפשר לקוות שנחזור מהר": עובדי הספרייה הלאומית כותבים מחזית מלחמת יום כיפור

מלחמת יום הכיפורים לא השאירה את הספרייה הלאומית אדישה. גם עובדי הספרייה נקראו לחזית ונשארו לשרת עוד חודשים ארוכים במילואים לאורך קווי החזית. בזמן הזה הם עדכנו את חבריהם במחלקת הארכיונים וכתבי היד בנעשה, בשלומם, והביעו תקווה לשוב ולעסוק במה שבאמת חשוב: "טוב לראות שיש אנשים שעדיין מתעסקים בקטלוגים ובארכיונים"

1

מימי הצנע אל שולחן החג: הטעות המצערת שהעניקה לנו את שקדי המרק

איך טעות בירוקרטית של מדיניות הצנע אחראית להמצאת אחד החידושים הקולינריים הישראליים הייחודיים ביותר שיש? איך מתכון לפסח של יהודי אשכנז הגיע לשולחן החג של כל הישראלים? ומה צובע את שקדי המרק בצבע הצהוב שכל כך מזוהה איתם? בקיצור, איך נולדו שקדי המרק – גאווה ישראלית

יהיו לימודים? על ההיסטוריה של שביתות המורים בארץ ישראל

כמעט בכל שנה, בערך באמצע חודש אוגוסט, מתחילים הדיווחים על מחלוקות בין משרד החינוך למורים והאיומים בשביתה במערכת החינוך הישראלית. ההורים והתלמידים כוססים ציפורניים מול שידורי החדשות – ההורים חוששים והתלמידים מקווים – ולרוב מקבלים תשובה רק ב-1 בספטמבר: האם תיפתח כאן שנת הלימודים? נסענו קצת בזמן כדי לבדוק איך נראו שביתות המורים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה

שומרי הראש של הראשון לציון: הקאוואסים העות'מאניים

באמצע המאה ה-19 עלה מעמדם של זרים ולא-מוסלמים באימפריה העות'מאנית | כדי לשמור עליהם, הקציבו העות'מאנים שומרי ראש מיוחדים לרבנים, פטריארכים וקונסולים | הנוצרים ממשיכים להתהדר בשומרי הראש שלהם עד ימינו, אולם מה קרה לקאוואסים שהוקצבו ליהודים? ואיך זה קשור לרב עובדיה?

מחוסרי דירות בתל אביב

תל אביב – מרכז התעסוקה והתרבות של ימינו, גדלה והתפתחה בהדרגה. בחוברת שיצאה לאור לפני כמאה שנה נוכל לעקוב אחר שלבי צמיחתה, לגלות נקודות חן שחלקן היו ואינן עוד, ולהתרשם מבעיות שהיו אז, ונשמעות מוכרות גם היום

1

תוכנית אוגנדה 2: כששמעון פרס חלם על מושבה ישראלית באמריקה הדרומית

למה לא גיאנה? בסוף שנות החמישים פרחו היחסים בין ישראל לצרפת, ועל ירח הדבש הזה ניצח מנכ"ל משרד הביטחון הצעיר, שמעון פרס. בין שיתופי הפעולה העלה פרס רעיון יוצא דופן: למה שלא ניישב עשרות אלפי ישראלים בגיאנה, מושבה צרפתית נידחת בדרום אמריקה? מי תמך, מי התנגד ומה חשב על זה בן גוריון?