תל אביב

תל אביב, או בשמה המלא תל אביב-יפו, היא העיר השנייה בגודלה במדינת ישראל, והמרכזית במטרופולין תל אביב. בתל אביב מתגוררים כ-451 אלף איש, והיא נחשבת לעיר מובילה, מתקדמת ומתוירת. העיר מתפקדת כמרכז כלל-ארצי בתחומים רבים, ובהם תעסוקה, תרבות, אומנות, כלכלה, מסחר, בילוי וקולינריה. העיר משתרעת על פני כ-52 אלף דונם השוכנים לאורך חוף הים התיכון. במטרופולין מתגוררים כ-3.985 מיליון איש, שהם 44% מאוכלוסיית ישראל.

משנות התשעים גדל בהתמדה מספר תושבי העיר, ושיעור הרווקים והרווקות בה גבוה משמעותית מהשיעור הארצי. כ-90% מתושבי העיר יהודים, וכ-4% מוסלמים. מספר המועסקים העובדים בתל אביב הוא הגבוה בין ערי ישראל, כ-425 אלף איש, ומרביתם אינם מתגוררים בעיר (הנתונים הסטטיסטיים נכונים לדצמבר 2018, ומקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובשנתון העירייה).

הקמת תל אביב

תל אביב, שזכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה", נוסדה ב-1909. תחילתה בעיר הנמל העתיקה יפו, שסבלה בתחילת המאה ה-20 מהזנחה, צפיפות ותנאי מחיה קשים. מסביב ליפו הוקמו באותה תקופה שכונות יהודיות בודדות, אך הן לא התאגדו לעיר.

ב-1906 התארגנו כמה מיהודי יפו במטרה להקים צפונית לה שכונת גנים יהודית איכותית ומתקדמת, שתתפתח בהמשך לעיר. 60 משפחות הצטרפו לארגון המייסדים "אחוזת בית". ב-11 באפריל 1909 נוסדה שכונת אחוזת בית ונערכה "הגרלת הצדפים", שבה חולקו המגרשים בין המשפחות שרכשו מגרשים. בתוך זמן קצר החלו להיבנות בתי השכונה סביב רחוב הרצל המרכזי, ובקצהו הוקם מבנה הגימנסיה העברית.
ב-1910 בחרו התושבים בהצבעה את שם העיר, תל אביב, כשם העברי שהעניק נחום סוקולוב לעיר האוטופית בספרו של הרצל, אלטנוילנד. ב-1934 קיבלה השכונה מעמד של עיר, וב-1949 החליטה ממשלת ישראל לאחד את תל אביב ויפו.

מה פגם בהתרגשות הגדולה שעורר ביוני 1922 מראה בית הכנסת הגדול ההולך ונבנה ברחוב אלנבי? עיינו במכתב הנוגע ללב שכתב תל אביבי אנונימי ב-1945 לחיילים הבריטיים שהטילו עוצר על העיר. קראו על קורותיהם העגומים של הילדים העזובים שחיו בתל אביב בשנות ה-30. ואל תוותרו על הצצה לחיי הבוהמה התל-אביבית דרך סיפורו של קפה "כסית".