"זהו מעין גן חיות, שבו זן בני האדם הכותב והקורא מוצג במלוא מוזרותו." קטע מתוך רומן בכתובים מאת מאיה מיכאלי
פרוזה | מרחב מוגן
"לא שלא הביאה בחשבון סצנריו כזה, שבו האזעקה תופסת אותה מחוץ לבית, והיא חשבה אז שבמקרה כזה פשוט תרוץ לאן שכולם ירוצו. 'פשוט,' אמרה לעצמה עכשיו במרירות, בבהלה גוברת: הרחוב הקטן היה ריק מאדם. שלושים שניות, ואז קלטה תנועה בקצה הרחוב." סיפור קצר מאת טל ניצן
ביקורת פרוזה | העקירות היא התשתית הנפשית
״האם הגירה וניסיון להצליח בגדול במקום אחר הם מלכתחילה ביטוי של היבריס?״ שירלי סלע לבבי על ״דגים גדולים״ מאת ראובן נמדר
פרוזה | לא, רק חבקי
"אני יודעת שבעוד יומיים הכול כמו יעלה באש. הזיכרון שלי פשוט לא יוכל להכיל." סיפור ממוארי מאת אבישג רבינר
קצרים | געגוע אחד, סמוק כזה כמוני
מתוך הספר "פרקי תהילה", שיראה אור בקרוב
בעבודה | מתוך "מסכת תהום"
פרק ראשון מתוך "מסכת תהום", רומן פנטזיה היסטורי בכתובים מאת איל חיות־מן שבמרכזו מסע החניכה של אלישע בן אבויה – הכופר המפורסם ביותר במסורת היהודית – על רקע יהודה שלאחר חורבן בית שני
פרוזה | גוזלה
"הרחובות ריקים, החדשות משונות, הצוצלות, והכול יבש מאוד." סיפור קצר מאת יעל לאוקומוביץ
פרוזה | זה יבוא אלייך מבפנים
"שכר הדירה של ענת היה חץ של צרעות עצבניות, כמו אלה בסרטים המצוירים האילמים… בשאר הזמן הן פשוט זמזמו, לא אפשרו לה לשמוע את עצמה." סיפור קצר מאת אילת בוטשטיין
בעבודה | מתוך אותם ערפילי סוף קיץ
"הילד אהב את שיעורי החקלאות שנערכו בגינה. 'חורשת הנופלים', על שם החללים מבוגרי בית הספר, היא נקראת היום, ורובה ככולה נטועה עצים לזכר אותם בוגרים שעלו, באו ונפלו." פרק מרומן בכתובים מאת צחי פרבר
פרוזה | יום שבת
"פעם הבאה שקורה דבר כזה בבית, את לא צועקת את זה ברחוב שכולם ישמעו." סיפור קצר מאת גלית זרי