חנה סנש

​​​​​​​​​​​​​​​חנה סנש נולדה בבודפשט ב-17 ביולי 1921. שנות חייה המעטות היו סוערות מכל בחינה. חנה סנש הייתה בת להורים משכילים, אביה היה עיתונאי וסופר שנפטר כשחנה הייתה בת 6. לקראת סוף לימודיה התיכוניים בהונגריה, חוותה סנש אנטישמיות וחשה בהגבלות הקשת שהוטלו על יהודי ארצה. בלבה גמלה ההחלטה לעלות ארצה וליטול חלק במפעל הציוני, בבניין האומה. ואכן, ב-1939 היא עלתה ארצה, עברה הכשרה בת שנתיים בבית-ספר חקלאי בנהלל, והייתה חברה בקבוצה שהקימה את קיבוץ שדות ים.

אלא שהפנייה לציונות והעלייה ארצה לא ניתקו אותה מן הנעשה באירופה, ובפרט הונגריה מולדתה. סנש חשה צורך דחוף להתגייס למאבק בנאצים. ב-1943 היא התנדבה לצבא הבריטי. הרקע שלה, עוז רוחה ונחישות הברזל שהיא ניחנה בה עשוה מתאימה ליטול חלק באחת היוזמות החשאיות המסוכנות ביותר של הבריטים והישוב העברי בארץ-ישראל: הצנחתם של לוחמים מאחורי קווים הגרמניים, גם לצורכי מודיעין וגם כדי לנסות לחבור למחתרות האנטי-נאציות, תוך ניסיון לסייע בהצלת יהודים. מבחינת סנש, יהודייה מהונגריה, הטבעת המתהדקת על יהודי מולדתה הייתה מניע נוסף להתנדב למבצע המסוכן.

במרץ 1944 הוצנחו חנה וחבריה ביוגוסלביה, סמוך לגבול ההונגרי. הצנחנים פעלו יחד עם פרטיזנים בשטח קרואטיה, וביוני 1944 חצתה חנה סנש את הגבול להונגריה. היא נתפסה מיד. ההונגרים שלחו אותה לבודפשט, לצורך חקירה. חנה סנש עברה עינויים קשים, אך סירבה למסור פרטים על המשימה או על חבריה לפעולה החשאית. סנש הועמדה לדין על בגידה בהונגריה, ובנובמבר 1944, בטרם הסתיים ההליך המשפטי, היא הוצאה להורג בכלא בבודפשט.

חנה סנש נודעה כמשוררת וככותבת מוכשרת. היא ניהלה יומן אישי עד יומה האחרון. לאחר מותה התגלו שירים שהיא כתבה, ושניים מהם היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי והתרבות הישראלית, "אשרי הגפרור" ו"הליכה לקיסריה". כמו-כן הרבתה סנש לכתוב מכתבים, גם בימים שבהם שליטתה בעברית הייתה לא מושלמת.

לפריטים נדירים של חנה סנש השמורים בספרייה הלאומית