"במקום צמצום ופיכחון אכזרי, המחלה מביאה איתה שחרור והתרחבות, הסרת מגבלות והרפתקה." שחר קמיניץ על "חלום עולם הפוך" מאת אילנה ברנשטיין
ביקורת פרוזה | אם כל העולם כולו ספר
"לעיתים נראה שמלאכת המימיקה אינה מחקה או מייצגת דומוּת למציאות אלא דומוּת לספרות." יותם פופליקר על מלאכת הכתיבה והגנבה ועל אמנות החזרה ב"אני סופר" מאת עודד מנדה־לוי
ביקורת פרוזה | הספר הזה יודע לתאר אהבה
״למרות החיבוטים הרבים של בּיני, המלווים את תהליך היציאה המיוסר מהארון ומהדת, מחבר הספר משכיל לפנות מקום לאישה שבּיני נישא לה, שהיא מי שסובלת כאן בעיקר.״ בני מר על ״מי שסוכתו נופלת״ מאת צבי בן מאיר
ביקורת פרוזה | תיאטרון חפצים פילוסופי
"השאלות הנוקבות של החפצים על משמעות ההסתלקות של הילדה שגדלה בבית הולכות ומתבררות כשאלות על עצם הרציפות של הסובייקט מילדות לבגרות ועל עצם הזיקה שבין הורים לילדתם; לאן, הם שואלים, נעלמה נוכחותה, שהשאירה מעין מִשקע בגופם החפצי". רתם פרגר וגנר על "משפט אהבה" מאת שרה שילה
ביקורת פרוזה | העקירות היא התשתית הנפשית
״האם הגירה וניסיון להצליח בגדול במקום אחר הם מלכתחילה ביטוי של היבריס?״ שירלי סלע לבבי על ״דגים גדולים״ מאת ראובן נמדר
ביקורת פרוזה | על אהבה וחתולה
"אהבתו האובססיבית של שוֹזוֹ לחתולה מניעה עלילה קומית שבמרכזה שאלות על יכולתו של האדם (או החיה) לאהוב ללא שיקולים של תועלת ונוחות." יפעת פלד על על הרומן "חתולה ושוֹזוֹ ושתי נשים" מאת ג'וּנְאיצ'ירוּ טניזקי
ביקורת פרוזה | עונג שמכונות לא יספקו לעולם
האם אינטליגנציה מלאכותית מסוגלת לפענח את מכונת ההצפנה העצומה שהיא נפש האדם? והאם הספרות יכולה לסייע לה או עלולה להכשיל אותה במשימה? אורית נוימאיר פוטשניק על "משאבי אנוש", רומן הביכורים של שחר קמיניץ
ביקורת פרוזה | רומנים אמיתיים הם פואמות
"דיראס התעקשה להישאר לא מובנת, לקוראיה ולעצמה. היצמדות למשמעות חמקמקה ולחוסר פשר נתפסה אצלה כמו מעשה אתי ופוליטי, ויותר מכך – כמו ליבת הכתיבה, האהבה, החברות." מאיה מיכאלי על מרגריט דיראס וספרה "אמילי ל'"
ביקורת פרוזה | יורדות ויורות
"לרדוף אחרי החלום האמריקאי". רעות בן יעקב על "היורדות" מאת דאה הדר ו"יריתי באמריקה" מאת תהילה חכימי
ביקורת פרוזה | לשלוט במילים, לשלוט במציאות
האם אפשר לעורר את הקסם שבקבלה דרך חיבורה אל הספרות? אהוד פירר על "תוגת צעצועיך הקדושים" מאת אלעד נבו
