אסלאם

אסלאם היא אחת מהדתות הגדולות בעולם. היא נחשבת לדת מונותאיסטית המאמינה באל אללה, ומקיימת את משנתו של הנביא מוחמד שעקרונותיה משתקפים בספר הקודש שלה – הקוראן. קיימים באסלאם שלושה זרמים מרכזיים: סונים – המוסלמים האורתודוקסים שהם הרוב, השיעים והחארג'ים.

דת האסלאם החלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב, שם חי ופעל הנביא מוחמד, הנחשב לאחרון נביאי האסלאם. משם התרחבה וגדלה למדינות ויבשות נוספות.

התפתחות האסלאם

על פי האמונה, התפתחות האסלאם החלה מהנביא מוחמד, שנולד בשנת 570 לספירה ומת בשנת 632 לספירה. מוחמד גדל בבית דודו במכה, עיר מסחר מרכזית בחצי האי ערב. בעת שהתבודד במערה ליד מכה זכה להתגלות אלוהית. הוא ריכז קבוצת מאמינים שהורכבה בעיקר מקרוביו, ואלה נרדפו על ידי שליטי מכה. בשנת 622 עבר עם מאמיניו לאל מדינה, שתושביה קיבלו אותו כמנהיג, ושם בעצם החלה להתפתח הדת המוסלמית שמניינה מתחיל משנה זו. מוחמד כתב את חוזה האומה בו הכריז על כל המאמינים המוסלמים כאחים, שמלחמתם העיקרית היא מול עובדי האלילים. הקהילה סביב מוחמד הצליחה לכבוש את מכה ולאסלמה, והפכה לקבוצה חזקה באזור.

לאחר מותו של מוחמד נבחר לרשת אותו חותנו שהיה ממאמיניו הראשונים, אבו בכר, שזכה לתואר ח'ליפה, ממלא מקום. אחריו מונה עומר בן אל חטאב שיזם מסעות כיבוש של האסלאם ברחבי אסיה ואפריקה, שהולידו את האימפריה המוסלמית. במסעות הכיבוש הללו נכבשה גם ירושלים בשנת 638 מידי הביזנטים. המנהיג הבא, עת'מאן בן עפאן, יזם את העלאת הקוראן על הכתב. ברקע התגלעו כל העת סכסוכים בין פלגים מוסלמים. בן עפאן נרצח בעודו קורא בקוראן ונחשב שהיד.

השתלטות של עמים טורקיים הפכה את האימפריה האסלאמית לעות'מנית, שבראשה עומד הסולטן כמנהיג מדיני. בתקופה הקולוניאליסטית מדינות האסלאם היו נתונות לשליטת מדינות אירופה. ביטול הקולוניאליזם יצר מדינות לאום מוסלמיות רבות, כשזרמים באסלאם מתנגדים לכך ושואפים לאומת אסלאם גדולה אחת. מדיניות לאום מוסלמיות שורדות עד היום, אך סובלות מחוסר יציבות בגלל ההתנגדות הפנימית הזאת.

אסלאם – עקרונות, אמונות, חגים

ההלכה המוסלמית נקראת שריעה. בבסיס האסלאם "חמשת עמודי האסלאם", חמש מצוות יסוד שמוסלמי נדרש לקיימן: אמירת השהאדה, תפילה, צום רמדאן, עליה לרגל למכה ומתן צדקה.

שתי הערים הכי קדושות לאסלאם הן מכה ואל מדינה, בהן חי הנביא מוחמד. במכה נמצא הכעבה, מבנה דמוי קוביה, שמוסלמים עולים אליו לרגל ומגיעים אליו להקיפו כחלק ממצוות האסלאם. גם לעיר ירושלים יש חשיבות רבה באסלאם.

חודש הרמדאן הוא אחד המועדים המרכזיים באסלאם. הוא חל בחודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי, והמוסלמים מצווים לצום בו החל מהזריחה ועד השקיעה, ומרבים להתפלל במסגדים. לילות רמדאן מאופיינים בחגיגות וסעודות גדולות.

"עיד אל פיטר" הוא החג שמציין את סיומו של חודש הרמדאן, ו"עיד אל אדחא", חג הקורבן, מציין את מועד החג', העלייה לרגל והטקסים במכה, ומציינים אותו בין השאר בהקרבת טלה שבשרו נועד לסעודת חג או תרומה לעניים.

קראו תיאורים ממסעות של מוסלמים בימי הביניים החושפים מנהגי נישואים אקזוטיים ופגישה עם רופא יהודי ממגורשי ספרד