אנטישמיות

אנטישמיות היא מונח שנולד במאה ה-19 ומתאר תופעה חברתית של שנאת יהודים. הפירוש המילולי של המונח הוא – נגד השֵמיים, כשהכוונה לשנאת היהודים, המשתייכים לגזע השֵמי. במהלך ההיסטוריה האנטישמיות מתבטאת באופנים שונים, כשהסיבות לקיומה דינאמיות ורבות – שנאה על רקע דתי, כלכלי, חברתי, תרבותי וגזעני.

שנאת יהודים מופיעה עוד בתנ"ך, כמו למשל במגילת אסתר. תחושות השנאה גברו עם עליית הנצרות, בשל יריבות דתית, והטענות כי היהודים אשמים במותו של ישו. בימי הביניים, בגלל הגבלות עיסוקים ליהודים, יהודים רבים נאלצו לעסוק בהלוואה בריבית לפרנסתם. ההלוואה בריבית, שהייתה אסורה על הנוצרים, נתפסה כעיסוק שיש בו עושק וגזל, והיהודי צויר כרודף בצע וטפיל. הכמרים נשאו דרשות נגד העם היהודי, והדבר השפיע על דעת ההמון. אז גם החלו עלילות דם, האשמה על לא עוול בכפם של יהודים ברצח נוצרים, וברצח ילדים נוצרים במטרה להשתמש בדמם לפולחנים היהודיים. האנטישמיות ושנאת הזרים התבטאה בגירוש, אפליה, השפלות, נידוי חברתי ופוגרומים .

האנטישמיות המודרנית החלה במאה ה-19, כשהשנאה לדת היהודית הפכה לשנאה לעם היהודי. מקורה בקנאה שחשו הגויים כלפי היהודים, שהשתלבו היטב בחברה הנוצרית והגיעו להישגים כלכליים. בשל תהליך החילון, האלמנט הדתי של השנאה איבד מתוקפו, והאנטישמיות החדשה התבססה על גזע ודם יהודי, כלומר מוצא כמקור לשנאה. השונאים הבחינו בין הגזע היהודי שהחשיבו כנחות לגזע הלבן העליון, כשהפתרון לבעיה היהודית על פי האנטישמיות המודרנית הוא השמדה.

אנטישמיות בגרמניה

שנאת היהודים שימשה את המצע האנטישמי בגרמניה והפכה לדבק מאחד להסתת ההמון. "הפרוטוקולים של זקני ציון" מסמך מזויף, שדיבר על רצון היהודים להשתלט על העולם, תרם לאווירה. האנטישמיות תפסה חלק נכבד בתעמולת המפלגה הנאצית, כשבמקביל היטלר גיבש את כל עקרונות האנטישמיות המודרנית יחד בספרו "מיי קאמפף" (מלחמתי). אחרי מלחמת העולם הראשונה גרמניה הייתה שרויה במשבר, שהיווה קרקע נוחה לשנאת יהודים, שהצטיירו כבעלי תכונות אופי ומראה מעוותים המתכננים להשתלט על העולם. האווירה סביב שנאת היהודים הובילה למעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה. היהודים הושמדו בשואה בשיטתיות על ידי המשטר הנאצי. הם גם נרצחו בפוגרומים במזרח אירופה. שנאת היהודים התפתחה גם בקרב גורמים אנטי נאציים, ואפילו מדינות הברית לא ששו לקבל פליטים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית.

אנטישמיות לאחר השואה

בשנים שאחרי השואה ניצולים יהודים המשיכו לסבול מהתנכלויות בגרמניה ומזרח אירופה. הכחשת השואה היא גלגול נוסף של שנאת יהודים ואנטישמיות. עם הקמת המדינה קיבלה האנטישמיות צורה חדשה והפכה לפוליטית תוך התנגדו לזכותם של היהודים למדינת ישראל. גם בשנים האחרונות האנטישמיות עדיין גואה וקיימת, ויהודי התפוצות חשופים לאירועים אנטישמיים שונים.

הידעתם – אומנות הלחימה 'קרב מגע' פותחה כטכניקה להגנה עצמית מפני מתקפות אנטישמיות. קראו על הקשר בין ספר הילדים "הביצה שהתחפשה" והשואה. למדו על שורשיה של עלילת הדם סביב פסח.