חזרנו לשתי הגדות פסח מרגשות במיוחד מראשית ימיו של הקיבוץ, וגילינו את הכוח והעוצמה שהיו לחבריו וחברותיו כבר אז, ואת החיבור העמוק של חברי הקיבוצים עם בני ישראל התנ"כיים, כאילו חד הם. חברי קיבוץ בארי לא יחגגו השנה את חג הפסח בקיבוצם, אבל בהגדות שלהם יש תקווה, שלא עזבה אותם לרגע ומהווה השראה של ממש, גם היום
הסופרת שכתבה לפני מאה שנה: "ספרותנו חסרה את השתתפותה של חצי מהאנושות"
מאחורי שם העט המסתורי 'אם כל חי' מתחבאת אישה יוצאת דופן, סופרת ופובליציסטית שהתאהבה בשפה העברית המתחדשת. חוה שפירא הייתה כותבת חלוצית בתקופה בה קולן של נשים כותבות כמעט ולא נשמע, ששילמה מחירים כבדים על בחירתה ללכת אחרי צו ליבה
בין תרצה אתר לאלתרמן: רחל מרכוס שלא הכרתם
הצעירה האמיצה שהעזה ללכת אחרי חלומותיה ונהייתה לשחקנית תיאטרון מצליחה, הפכה לאחר נישואיה במידה רבה ל"נושאת הכלים" של בעלה וכשרונה נבלע בינו לבין ביתם המשותפת. האם רחל מרכוס יכולה הייתה להיות מישהי אחרת לולא נישאה בגיל צעיר לנתן אלתרמן?
שירים למאיר: יצחק שלו כותב לבנו הפצוע
כשמאיר שלו היה עוד חייל בסדיר, הוא נפצע קשה בפעילות מבצעית. אביו, הסופר והמשורר יצחק שלו, סעד אותו במיטת בית החולים במשך חודשים רבים. הוא גם כתב על כך ספר שירים מכמיר לב שלוקח אותנו ממלחמת ההתשה הישר אל עולמם של הפצועים והפצועות מאז ה-7 באוקטובר
מהסליקים עד למנהרות: הנדסה קרבית בכל מקום
אף יחידה בצה"ל לא זזה בלי שאנשי ההנדסה הקרבית צמודים אליה. למרות זאת החיל הצנוע והמקצועי הזה לא תמיד מקבל את הקרדיט הראוי על הישגיו החשובים בהגנה על המדינה. זהו סיפורם של אנשי ההנדסה הקרבית, האנשים האמיצים והזהירים שיודעים לפרק את כל סוגי מוקשים, כדי לאפשר לחיילים להילחם בבטחה
מאיר שלו: ילד הטבע שהפך לסופר
הילד שגידל עכבישים ועקרבים במרפסת ביתו הירושלמי, שנבחן בנהלל על בקיאותו במיני צמחים, שחרש את ישראל לאורכה ורוחבה, דאג להעביר את אהבת הטבע שבתוכו אל הטקסטים הקאנוניים שכתב. מאיר שלו לא היה הופך לסופר האהוב והמוערך שהוא לולא גדל בסביבה שידעה לטפח את אהבתו לטבע מגיל צעיר
משוחררי שבי מהעבר: "אפשר לקום מהדבר הזה"
כשחזרו סוף סוף ארצה, עשו שבויי מלחמת ההתשה בחירה לא שגרתית לתקופתם – לספר מה עבר עליהם. הכתיבה לא הקהתה את הסבל שעברו אך אפשרה להם להתחבר גם לכוחות שהיו להם, לתקווה שנשארה בליבם ולחיים המשותפים בשבי שעזרו להם לשרוד. עבור בני משפחותיהם זו הייתה הצצה אל מה שלא היה ניתן לדבר עליו פנים אל פנים
גולני של כולנו: סוד המשיכה של הכומתה החומה
"עקבות הדם של לוחמי חטיבת גולני נמצאים בכל פינה בארץ. הם מאפיינים את דרכה של החטיבה: להיות בכל מקום שם צריך את לוחמי גולני כדי להכריע במערכה, כדי להביא לניצחון, כדי לתת חיים למדינת ישראל." מילותיו של יצחק רבין מתארות את מה שכולנו מרגישים
ניר עוז תפרח בשנית: סיפורו של הגנן המיתולוגי
בשנים הראשונות לקיומו, סופות החול באזור קיבוץ ניר עוז לא אפשרו לחבריו לזוז, לראות או לאכול. רן פאוקר, איש הנוי האגדי של הקיבוץ נחלץ לפתור את הבעיה ועל הדרך הפך אותו לפנינה ירוקה ואקולוגית. לגבי עתיד הקיבוץ שנפגע אנושות ב-7 לאוקטובר הוא אומר: את הצמחייה נשקם תוך שנה. לגבי החברה – נצטרך לראות
אנחנו נחזור: הרוח של קיבוץ נירים תנצח
שתי מילים נכתבו על ההצעה לחולצות שהכינו ניצולי קיבוץ נירים לחברי הקיבוץ: אנחנו נחזור. המילים האלו מגלמות בתוכן היסטוריה של אומץ, גבורה, חלוציות וציונות שצריכה לשמש דוגמה לכולנו. הקיבוץ שהוקם ב-1946 וכבר שנתיים לאחר מכן נאלץ להילחם קרב נואש על קיומו, שרד אז וגם היום בזכות הרוח המיוחדת המפעמת בין חבריו
