עוד הרבה לפני שהפך למכופף הכפיות הכי מוכר בעולם, היה אורי גלר דוגמן. אם זה שוקולד, קצף גילוח או סתם תחתונים – אורי גלר היה שם
איך בישרו לילדי ישראל על נס כ"ט בנובמבר?
חזרנו אל עיתוני הילדים וגילינו: דגלים, נבואות נחמה ובקשה מהילדים: "לבנות ארץ ישראל שלמה באהבה ובצדק"
עגנון, פיכמן וגדולי הסופרים דורשים: שמרו על השבת!
גדולי הסופרים מכל קצוות העם – חרדים, דתיים וחילונים – יצאו בשנת 1943 בקריאה נרגשת ומשותפת בכל עיתוני ארץ ישראל: השבת היא מקדש חיינו!
הרגע שבו שלמה ארצי הפך מחייל לכוכב
חזרנו אל הרגע הקסום בשנת 1970 שבו "אהבתיה" סימן את שלמה ארצי כדבר הגדול הבא
המתרגם לעברית שנתן חיים לפינוקיו בפעם הראשונה
את התרגום לפינוקיו לא הספיק המחנך העברי ישראל-אליהו הנדלזלץ להשלים. קוראיו הצעירים זכו לקרוא בשנת 1920 רק את שני הפרקים הראשונים על בובת העץ המפורסמת בעולם. עד שנרצח בידי הגרמנים עשה המחנך והמתרגם את כל מה שיכול היה לעשות כדי לקרב את בני הנעורים אל אהבת העברית והספרות.
כשאשת הנשיא קציר רצתה לשלוח גליונות פלייבוי לחיילים התשושים
רגע אחרי מלחמת יום הכיפורים, הגברת נינה קציר רצתה להקל על החיילים. אך היוזמה הפכה לשערוריה.
התפילה של דויד גרוסמן: "עוד אוּכל להיות אדם חופשי, ועַם חופשי, בארצי, בְּבֵיתי, בתוך נפשי"
המאמר שהפך לשיר: הסופר דויד גרוסמן מספר על שירו החדש שמבטיח כי "יש מצב" גם למציאות אחרת וכי עדיין לא מאוחר "להימלט מגזר הדין"
"נלקחו להרג אחד-עשר כוכביא"
זוכרים את י"א חללי אולימפיאדת מינכן בתמונות ובציטוטים של בני המשפחה וקברניטי המדינה.
אל-אקצא בלהבות: ההצתה שכמעט והדליקה את המזרח התיכון
שנת 1969: הסרטונים, התמונות והדיווחים מההצתה שכמעט והדליקה את המזרח התיכון
התגלה בארכיון: "ירושלים של זהב" של המשוררת רבקה דוידית
"ירושלים של זהב", שמוזכר כתכשיט בסיפורם של ר' עקיבא ואשתו רחל, הפך עד לשחרורה של ירושלים בשנת 1967 לסמל של האהבה, הגעגועים והערגה לעיר שמעבר לחומות. כמו נעמי שמר, חיים באר ואורי צבי גרינברג, כך התרפקה גם דוידית עוד בתחילת שנות החמישים על עיר החלום – ירושלים.
