הקהילה האשכנזית באנגליה נוסדה ב 1690. רובה ענייה אך היא הונהגה בידי מספר דמויות עשירות ובעלי כוח שפרנסו את הקהילה ומוסדותיה.
מנהיג הקהילה בתקופה זו היה אדם עשיר וכוחני בשם רב אברהם מהמוברג הידוע בכיניו הרב ארבלה'. היה לו רקע תורני אך היה גם היה איש עסקים וניהל את הקהילה ביד קשה ורודנית.
מנגד, מרדכי המבורגר היה יהודי עשיר שבזמנו התחרה מול ארבלה' גם בענייני עסקים וגם על ידה של פרוידצ'ן ביתה של גליקל מהמלין, מחברת ספר הזכרונות המפורסם. מרדכי המבורגר בסוף זכה לשאת אותה לאישה למורת ליבו של ארבלה'.
בשנת 1705 נבחר רב חדש לקהילה האשכנזית. הרב אורי פייביש (המוכנה גם אהרון הארט) שגדל בברסלאו והיה ממשפחת רבנים חשובה, היגר לאנגליה עם אחיו והיה לרבה הראשי בתמיכתו של ארבלה'. למרות תפקידו החשוב הוא היה תלוי בהנהגת הקהילה וארבלה' ראה בו כלי לקידום רצונותיו.
ב-27 באוגוסט 1706 ניהל הרב פייביש טקס גירושין וכתיבת גט חשאי ליהודי בשם אשר אנשל כהן. אשר היה מהמר כרוני והפסיד כסף רב במשחקי קלפים, הוא לא יכול היה לפרוע את חובותיו והחליט לברוח לאזור האיים הקריביים לפני שהשלטונות ימצאו אותו. הוא חשש להשאיר את אשתו עגונה אם לא יחזור משם, ולכן ביקש מהרב פייביש לכתוב "גט על תנאי". נקבע שאם הוא לא יחזור ללונדון עד תאריך מסוים, ייכנס הגט לתוקף. עד אז הוא עדיין ייחשב כאדם נשוי. ה"גט על תנאי" נחתם בחשאיות.
למרות הרצון לשמור על הגט בסודיות, דבר הגירושין הגיעו לאוזניו של מרדכי המבורגר שלא ראה ברב פייביש דמות מתאימה לתפקיד רב ראשי.
הוא זלזל ביכולותיו ההלכתיות של הרב פייביש והסביר שכתיבת גט כזו היא תהליך מורכב שבמהלכו בדרך כלל נכתבים מספר טיוטות של גיטין מתוקנים. האירוע הסודי גם לא התאים לרוח ההלכה. אם מישהו מתגרש, חשוב שהקהילה תדע על זה. הרב פייביש כעס על מרדכי המבורגר והזמין אותו לדין תורה כדי ליישר את העניינים. מרדכי המבורגר לא הופיע לדיון והרב פייביש הזהיר אותו שאם לא יחזור בו, יאלץ להטיל עליו את "חרם רבינו תם".
נזכיר, רבינו תם מגדולי בעלי התוספות במאה ה-12 ונכדו של רש"י קבע שאם אדם מערער על גט גירושין לאחר שהיא נכתבה, ייענש בחומרה רבה.
מרדכי המבורגר ביקש את עזרתו של הרב יוחנן הולאשאו ששימש כמורם של בני משפחת המבורגר. הרב הולאשאו הצליח להשיג את תצהירי העדים לאירוע כתיבת הגט, סיכם את מהלך האירוע ושלח את הדברים לאחיו של מרדכי בהמבורג בדרישה שיציג את הסכסוך לגדולי הדור באירופה.
בינתיים דבר התנגדותו של מרדכי המבורגר הגיעו לאוזניו של ארבלה', פטרונו של הרב פייביש, שמיד הפנה את כעסו ליריבו וקבע שהרב פייביש יפעיל את החרם.
מרדכי המבורגר לא הבין למה הוא הכניס את עצמו.
עונש החרם היה קשה מהצפוי: על כל יהודי לונדון נאסר לבוא עם הרב מרדכי המבורגר במגע. גם עניים שנהגו לפקוד את ביתו נאלצו לוותר.
חגי תשרי היו בפתח אך הרב המבורגר לא יכול היה להגיע לתפילות ואפילו לא הרשו לו להשתמש באתרוג היחיד שקיבלה הקהילה באותו חג סוכות. באותם ימים גם נולדה למרדכי המבורגר בת. אשתו מיהרה לבית הכנסת כדי שיכריזו כנהוג את שם התינוקת אך היא גורשה משם בדמעות. מרדכי המבורגר שהבין עתה את חומרת המצב ביקש לחזור בו מדבריו בפומבי ואף לשלם קנס של 500 פאונד אך ארבלה' לא היה מוכן לוותר ולא נתן לרב פייביש לקבל את בקשת הסליחה.
בינתיים דברי הפרשה הגיעו לרבני אירופה ששלחו ללונדון את תשבותיהם. כולם צדדו במרדכי המבורגר מסיבותיהן השונות, וחלקם סברו בתוקף כי היה אסור להפעיל את חרם רבינו תם במקרה הזה.
התשובות המנומקות של רבני אירופה הגיעו ללונדון וחיזקו את רוחו של מרדכי המבורגר ומקורביו. התשובות נאספו ופורסמו בספר "מעשה רב" שנדפס באמסטרדם – כותרת המרמזת בזלזול ברב אורי פייביש.
אך הרב פייביש לא ויתר, ופרסם את דעתו ותגובתו בספר הראשון שיצא לאור באנגליה בחודש חשוון תס"ז (סתיו 1706). לספר קרא "אורים ותומים" והוא השתדל להתייחס לדברי הרבנים שתמכו במרדכי המבורגר. טענתו המרכזית היא שהם לא נכחו לשמוע את שני צדדי הסכסוך ושגט שנכתב על תנאי, כמו זו שכתב לאשר אנשיל, תקף כמו כל גט רגיל.
בסופו של יום, נוצר פילוג בקהילה האשכנזית באנגליה: שחלק מהחברים צידדו עם מרדכי המבורגר והרב יוחנן הולאשאו וחלק עם ארבל'ה והרב אורי פייביש.
המחלוקת הביאה לפיצול בקהילה.
הרב מרדכי המבורגר ייסד קהילה חדשה משלו. הקהילה כונתה "המברו" על שם מרדכי המבורגר ופעלה בלונדון עד לשנת 1936 אז התמזגה עם הקהילה הרחבה.
