אנשים מאושרים מכלום: קולומביה ומקסיקו
דורית ויסמן
.
אֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים מִכְּלוּם, כָּתַבְתִּי לַחֲבֵרוֹת
.
רוֹסִיּוֹ. שֶׁתִּרְגְּמָה לִי מִסְּפָרַדִּית לִסְפָרַדִּית,
שֶׁפָּרְסָה לָנוּ בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר, בְּצַלַּחַת לְבָנָה,
בָּנָנוֹת וּפַּפָּיוֹת וְלֶחֶם וּגְבִינָה
.
שֶׁאֵינָהּ זוֹרֶקֶת אֶת הַפֵּרוֹת הַמְּתֻלָּעִים
אֶלָּא מַשְׁרָה אוֹתָם בְּמַיִם וְנוֹתֶנֶת חַיִּים
גַּם לַפֵּרוֹת וְגַם לַתּוֹלָעִים
.
אוֹר עָמוּם בֵּין גְּזָעִים. עֲצֵי הַבָּנָנוֹת
נוֹפְלִים כָּל כַּמָּה יָמִים –
בְּהוּרִיקָן. אֵין חֻקִּיּוֹת.
.
שָׁלוֹשׁ מַעֲלוֹת מִצָּפוֹן לְקַו הַמַּשְׁוֶה
שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ מַעֲלוֹת בְּיוֹם
שֶׁמֶשׁ חֲזָקָה, מַכָּה
אֲנִי עִם כּוֹבַע, מִטְרִיָּה, צָעִיף וּמִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ
.
קוֹלוֹמְבּוּס הִפְלִיג לְכָאן חֳדָשִׁים בָּאוֹקְיָנוֹסִים,
הַמַּלָּחִים מָרְדוּ,
מֶלַח אָכַל אֶת שִׂפְתוֹתֵיהֶם.
.
*
.
בְּבּוֹגוֹטָה רֵיחַ עָשָׁן וְגֶלְלֵי עִזִּים
צָהֳרַיִם. צִלֵּנוּ הַקָּטָן מִתְנוֹעֵעַ עַל הָאֲדָמָה,
הַשֶּׁמֶשׁ לֹא טוֹבָה לָעוֹר שֶׁלָּךְ, אוֹמֵר רוֹבֵּרְט־מַקְס
כַּדּוּר הָאָרֶץ נִמְצָא הֲכִי קָרוֹב לַשֶּׁמֶשׁ
וַאֲנַחְנוּ בְּגֹבַהּ 2,640 מֶטֶר
.
מוּזִיקָה בָּרְחוֹבוֹת
גְּבָרִים וְנָשִׁים צוֹחֲקִים וּמְפַטְפְּטִים
.
כּוֹסוֹת מִיץ טָרִי מֵאָנָנָס, פַּפָּיָה, בָּנָנוֹת,
וּפֵרוֹת שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי עַד הַיּוֹם:
לוּלוֹ, גּוּאִיּוֹבַיְבָה
בִּשְׁנַיִם וָחֵצִי שְׁקָלִים.
.
צ'וֹפּוֹ, הַמַּדְרִיךְ, אִינְדִּיָּאנִי מִשֵּׁבֶט הַטּוֹטוֹיוֹאָס,
מַכִּיר אֶת מִדְבַּר טָטָקוֹאָה כְּמוֹ אֶת כַּף יָדוֹ
.
חַם וְלַח. הוּא עִם תְּלַת אוֹפַנּוֹעַ
שַׁרְווּלֵי הֲגָנָה מִשֶּׁמֶשׁ עַל יָדָיו.
פַּטְרוֹן, הוּא קוֹרֵא לִרְאוּבֵן
.
חֲרוּטִים וּתְצוּרוֹת מוּזָרוֹת עוֹלִים מִקַּרְקַע אֲדֻמָּה
קַקְטוּסֵי עֲנָק שׁוֹלְחִים זְרוֹעוֹת לַשָּׁמַיִם
.
*
.
סָלֶנְטוֹ, עֵמֶק הַקָּפֶה:
רָצֵי־מַיִם מִתְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּמוֹ יֵשׁוּ
פִּרְחֵי סַחְלָב בּוֹהֲקִים בְּשׁוּלֵי הַמַּיִם
שַׂעֲרוֹת־שׁוּלַמִּית, שְׁרָכִים יְרֻקִּים,
עַלְעַלֵּיהֶם מְסֻדָּרִים בְּסִימֶטְרִיָּה מֻפְלָאָה
כְּנִימוֹת כְּגַרְגְּרֵי שֻׁמְשֹׁם חוּמִים
.
הַיַּעַר אָפֵל, הַשָּׁמַיִם עָנָן כֵּהֶה, טִפּוֹת גֶּשֶׁם.
.
בַּשְּׁבִיל עֲלִיּוֹת תְּלוּלוֹת,
מַהֲמוֹרוֹת, גִּזְעֵי עֵצִים וַאֲבָנִים עַל הַשְּׁבִיל
שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת לְכָל כִּוּוּן
וּכְבָר לֹא מַרְגִּישָׁה אֶת הָרַגְלַיִם
.
מִזְּמַן לֹא הָיִיתִי בְּמַצָּב שֶׁהַהַחְלָטָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁלִּי הָיְתָה
הֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת הָרֶגֶל: עַל עָפָר אוֹ עַל אֶבֶן
וְעַל אֵיזוֹ אֶבֶן
וְלִבְדֹּק, בְּמַקֵּל הַהֲלִיכָה אוֹ בִּנְגִיעָה קַלָּה
שֶׁל הָרֶגֶל, אִם הָאֶבֶן יַצִּיבָה
.
*
.
הַיּוֹם אֲנַחְנוּ בִּמְנוּחָה
יוֹשְׁבִים שָׁעוֹת אֶל שֻׁלְחַן עֵץ וְקַשׁ
עַל כִּסְּאוֹת קַשׁ, מִתַּחַת
לְשִׁמְשִׁיָּה לְבָנָה גְּדוֹלָה,
הָרִים גְּבוֹהִים מוֹרִיקִים מוּלֵנוּ
עֵצִים גְּבוֹהִים עִם גְּזָעִים יְשָׁרִים, דֶּשֶׁא וּפְרָחִים
חִפּוּשִׁיּוֹת עֲנָקִיּוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת
.
פִּכְפּוּךְ מַיִם מִן הַפֶּלֶג הַסָּמוּךְ
עָלֶה כָּתֹם נוֹשֵׁר
צִיּוּצִים עֲדִינִים שֶׁל יוֹנְקֵי דְּבַשׁ
קוֹלוֹת הָעוֹבְדִים מֵהַמָּלוֹן, בִּסְפָרַדִּית
.
עוֹד מְעַט יָכִינוּ לָנוּ צָהֳרַיִם: דְּגֵי טְרוּטָה עַל הָאֵשׁ
בְּרֹטֶב שֶׁמֶן זַיִת וְאוֹרֵגָנוֹ
וְסָלָט יָרֹק מֵהַגִּנָּה
הָאֲסָלוֹת בְּקוֹלוֹמְבְּיָה קְטַנּוֹת וּנְמוּכוֹת
קָשֶׁה לִי לְהִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶן
.
גֶּשֶׁם טְרוֹפִּי
טִפּוֹת עָבוֹת
הֵצִיפוּ מִיָּד אֶת הַכְּבִישׁ.
.
*
.
בְּקוֹלוֹמְבְּיָה צִבְעֵי הַבָּתִּים עַזִּים וְנִגּוּדִיִּים:
כָּחֹל וְצָהֹב, אָדֹם וְיָרֹק
.
הַבָּנָנוֹת צוֹמְחוֹת מַהֵר
.
מְטוֹסִים הִתְעַכְּבוּ לִקְרַאת הַקַּרְנָבָל בְּבָּרַנְקִיֶּה –
רְאוּת לְקוּיָה בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה בְּבּוֹגוֹטָה
.
וִיסְקִי בַּמָּטוֹס חָדַר
לְכָל תָּא וְתָא בְּגוּפִי
חִלְחֵל אַט אַט וְסִלֵּק אֶת תּוֹדַעְתִּי
.
אוּלַי בִּגְלַל זֶה לֹא נֶחְרַדְתִּי בַּמּוֹנִית,
בַּדֶּרֶךְ לַמָּלוֹן –
כְּשֶׁגִּלִּיתִי, תּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בְּאִשּׁוּר הַהַזְמָנָה
שֶׁהִזְמַנְתִּי אֶת הַמָּלוֹן לַחֹדֶשׁ הַבָּא.
נִשְׁאַרְתִּי שַׁאֲנַנָּה.
.
וּבַמָּלוֹן אֵין חֶדֶר פָּנוּי
זֶה שִׂיא הַקַּרְנָבָל
.
הָרוּחוֹת הָאַנְדָּלוּסִיּוֹת שֶׁל גַבְּרִיאֵל מַרְקֶס
נוֹשְׁבוֹת בַּלַּיְלָה וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם
הַלַּחוּת גְּבוֹהָה, הַחֹם טְרוֹפִּי
הַדְּקָלִים נְמוּכִים וְהָאֲנָשִׁים גְּבוֹהִים
.
וִירוּס הֶחְלִישׁ אוֹתִי
קַדַּחַת הַדַּנְגָה
יָמִים רַבִּים לֹא כָּתַבְתִּי
.
*
.
בְּסַן מִיגֵל דֶה אָיֶנְדָה, בְּדִירַת גַּן,
מִתְבּוֹנֶנֶת בְּצִפּוֹרִים בְּמִשְׁקֶפֶת
מְכִינָה סְמוּדִי מִיְּרָקוֹת וּפֵרוֹת שֶׁקָּנִיתִי בַּשּׁוּק
יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת הַקִּדְמִית בַּמִּרְפֶּסֶת הָאֲחוֹרִית
.
בְּסַן מִיגֵל דֶה אָיֶנְדָה נִפְגַּשְׁתִּי עִם דּוֹדִי הַקָּנָדִי.
תַּחַת קִמְרוֹנִים סְפָרַדִּיִּים
לְעֵינֵי פִּסְלֵי אֵלֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ
בְּפַּטְיוֹ מוּצָל
נֶאֶמְרוּ סוֹדוֹת מִשְׁפַּחְתִּיִּים
אַף פַּעַם לֹא דִּבַּרְנוּ עַל שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים,
אָמַר דּוֹדִי, עַל כֶּסֶף, עַל פּוֹלִיטִיקָה וְעַל דָּת.
.
*
.
בָּאוֹטוֹבּוּס לְמֶקְסִיקוֹ סיטי, prima plus –
מִרְוָח גָּדוֹל לָרַגְלַיִם, מוֹשָׁבִים נִשְׁכָּבִים
טֵלֵוִיזְיָה אִישִׁית, שֵׁרוּתִים,
שְׁתִיָּה בַּכְּנִיסָה.
.
עַל סַפְסָל בַּפַּרְק לְעֵת עֶרֶב
הָעִיר שׁוֹטֶפֶת עַצְמָהּ לְפָנֵינוּ
.
שְׁנֵינוּ לְבַד בְּמָקוֹם בָּעוֹלָם
אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ כָּאן
.
– צָעַקְתִּי?
– קְצָת
["תִּקַּח אוֹתִי לַמָּלוֹן כָּךְ שֶׁאוּכַל לִצְעֹק כַּמָּה שֶׁאֲנִי רוֹצָה"].
עוֹר חָלָק עִגּוּלִים עִגּוּלִים
רֵיחַ גּוּף נָעִים קָרוֹב.
.
*
.
בְּטוֹרְטִיָּה מִשְׁפַּחְתִּית לְצַד הַדֶּרֶךְ בְּיוּקָטָן
מִתַּחַת לְגַג בְּרֵזֵנְט, גֶּשֶׁם חַם, יוֹרֵד וְיוֹרֵד,
בְּמַגָּשִׁית קַלְקַר קְטַנָּה, שָׂם לָנוּ הַנַּעַר,
בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת, דַּג פִילֶה וְאֹרֶז קַר
סָלָטִים לוֹקְחִים לְבַד. גִּלִּינוּ מְאֻחָר
.
מָלוֹן קָסוּם בְּמִפְרַץ טוּלוּם
הַגּ'וּנְגֶּל מַגִּיעַ עַד לַחוֹף הַחוֹלִי
בִּימַת עֵץ לְתַצְפִּית
בִּימַת עֵץ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר
כִּסְּאוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת מֵעֵץ גַּס צָבוּעַ תְּכֵלֶת
אוֹ לָבָן, בַּקְבּוּק זְכוּכִית מְרֻבָּע עַל הַשֻּׁלְחָן
וְעָנָף פּוֹרֵחַ בְּתוֹכוֹ. חוֹל
.
בִּטּוּי בִּשְׂפַת הַמָּיָה: אִינַי אָנַי
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בֵּיתִי – בֵּיתְךָ
.
צַ'אקְמוֹל, אֵל הַגֶּשֶׁם
וְקוּקוּלְקָן, אֵל הָרוּחַ
הֶרְאוּ אֶת כֹּחָם
.
בִּטּוּי בִּשְׂפַת הַמָּיָה:
חָצ'וּז קִימָקוֹלוֹם סוּקוּאוּם אִינְבָּאוּ
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: אֲנַחְנוּ יַחַד
אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים
וַאֲנַחְנוּ אַחִים
.
וּבַלַּיְלָה שָׁתִיתִי טֵקִילָה
עִם סַנְגֵרִיָּה, כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי אִילָנָה
.
ג'וֹרְג' בֵּרֵךְ אֶת מַסָּעֵנוּ
בִּשְׂפַת הַמָּיָה. כֻּלָּנוּ אֶחָד.
שְׁחָפִים וְקוֹרְמוֹרָנִים יוֹרְדִים בַּחֲטָף
מֵעַל, צוֹלְלִים אַחַר הַדָּגִים.
.
*
.
שְׂרִידֵי הָעִיר הַקְּדוּמָה טוּלוּם
הַמִּקְדָּשׁ לְאֵל הָרוּחַ, קוּקוּלְקָן
עַל צוּקֵי הַחוֹף
הוֹלְכִים בַּגּ'וּנְגֶּל, עַל חוֹל
מִתַּחְתֵּינוּ חוֹף חוֹלִי לָבָן, הַמַּיִם אִזְמַרְגָּד
מְעֻנָּן וּקְצָת מְטַפְטֵף
בַּגּ'וּנְגֶּל בָּתֵּי אֶבֶן וּבִימוֹת אֶבֶן קְטַנּוֹת
עֲלֵיהֶן הִקְרִיבוּ קָרְבְּנוֹת אָדָם –
גֶּבֶר אִשָּׁה אוֹ יֶלֶד
שֶׁהַמַּרְאֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּהֶם
הָיָה הָאוֹקְיָנוּס הָאִזְמַרְגָּדִי
וַדָּאִי לֹא שָׂמוּ לֵב אָז לַגַּלִּים, לַשְּׁחָפִים, לַקּוֹרְמוֹרָנִים
.
*
.
מֵרִידָה. אֲנִי מְנַוֶּטֶת בְּאֶמְצָעוּת הַוֵיְז וְהַהִגָּיוֹן
לַקָּתֶדְרָלָה, מְנִיחָה שֶׁהִיא מֶרְכַּז הָעִיר.
.
צוֹפָה מֵרָחוֹק, מִסַּפְסַל עֵץ,
בַּפִּירָמִידָה הַגְּדוֹלָה בְּצִ'יצֶן אִיצָה,
אֶל קַסְטִילִיּוֹ,
כְּשֶׁרְאוּבֵן מוֹדֵד אוֹתָהּ מִכָּל צְדָדֶיהָ
הִיא בְּנוּיָה מַדְרֵגוֹת עֲנָקִיּוֹת,
מִתְנַשֵּׂאת לַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁהָעֲנָנִים זָזִים
נִרְאֶה שֶׁגַּם גּוּף הָאֶבֶן
הַגָּדוֹל הַזֶּה נָע, כְּמוֹ סְפִינָה
.
.
בַּעֲיָרָה סְמוּכָה אֲנִי מַפְקִירָה רֹאשִׁי
בִּידֵי הַסַּפָּרִית גְלוֹרְיָה,
מְבַקֶּשֶׁת צֶבַע דְּבַשׁ.
.
דורית ויסמן, משוררת, מתרגמת, סופרת ועורכת. הוציאה שנים עשר ספרי שירה (האחרון הינו "רכבת טרנס־מונגולית", מקום לשירה, 2023), שלושה ספרי פרוזה (האחרון הוא "שותה וודקה על קבר בוקובסקי", כֹּהל, 2023) ושני ספרי תרגום לשירי צ'רלס בוקובסקי. ערכה ארבע אנתולוגיות שירה חברתיות. זכתה בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת 2003.
.
» במדור ארוכים בגיליון הקודם של המוסך: "אני קורא בךְ כמו יומן מסע": כליל סונטות מאת גפן צבי
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
